"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

יגאל בן עמרם, בן סעדיה וברכה. נולד ביום י' בתמוז תשט"ז (17.7.1956) בכפר-סבא. המשפחה ברוכת הילדים שהתגוררה ברעננה, ידעה עוני ותלאות. כארבעה חודשים לאחר שנולד יגאל פרצה מלחמת 'קדש', ואביו היה מגויס ושמר בגבול הצפוני. בינתיים היה כל עול הפרנסה והחזקת הבית עם הילדים הקטנים מוטל על שכם האם. יגאל התחיל את לימודיו היסודיים בבית-הספר 'ברנר' שבהרצליה, לשם עברה המשפחה. הוא היה תלמיד טוב והרבה לקרוא ספרים. הספרים היו ידידיו הטובים ביותר, והוא העדיפם על ילדי-שכונתו. בן מסור לאמו ומשפחתו. עם-זאת, לא התנזר כליל מחיי-חברה והוא מצא עניין משותף עם חברים במגרש-הכדורגל, שבילה בו זמן לא-מעט כשחקן פעיל. משסיים את לימודיו היסודיים, נכנס לבית-הספר המקצועי 'אורט' שבהרצליה והשתלם במגמת חשמל-מתקנים. סיים את ארבע שנות הלימוד שם והכין את עצמו לשירות בצבא. בסוף יולי 1974 גויס יגאל לצה"ל. הוא הוצב לחיל-התותחנים, עבר סדרת-טירונות במשך חודשיים, ולאחר-מכן קורס לקשרי-תותחנים. עלה לדרגת רב"ט. כן היה גם מוסמך להקרנת סרטים מטעם קצין-החינוך. היה חייל מופנם, שלא הרבה לקשור קשרים עם חבריו, אך לא היה גם מעורב בשום קטטה או בכל בעיית משמעת אחרת. ביום י"ט בתמוז תשל"ו (17.7.1976) נפטר בעת שירותו במחנה שלו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין שבהרצליה. השאיר אחריו הורים, שלוש אחיות ושלושה אחים. מפקדו של יגאל כתב להורים השכולים: "יגאל ז"ל היה מן החיילים השקטים ביותר ביחידתנו, מסור לעבודתו ולתפקידו, ושירת בסיני בתנאים קשים, במשך שנתיים - ללא דופי. דרך ארוכה עשה עמנו - במבצעים, באימונים ובתרגילים, ומעולם לא כשל במילוי תפקידו. מפקדיו הישירים מציינים את יזמתו ואת גילוי הרצון להתקדמות בעבודתו, שניכרו לכל אורך-שירותו".