"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

בן שרה ומשה, נולד ביום ז' באייר תשי"ט (9.5.1959) בצפת. שמעון למד בבית-ספר יסודי ממלכתי ב' והשלים את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון "עמל" בצפת. בשנת 1977 הוא התגייס לצה"ל, ושירת 3 שנים כטכנאי נ.מ. במסגרת שירות המילואים הוא עבר קורס תותחנות והוצב כסמל ביחידת תותחנים. אחרי שסיים את שירותו הסדיר, התחיל שמעון ללמד בבית-ספר טכני "העמית" בראשון לציון. כשלוש שנים הוא לימד בבית-ספר זה, ועל תקופה זו סיפרו חבריו: "כמורה וכחבר היה שמעון דוגמה טובה. היה מסור מאוד לתלמידיו, טיפל אישית בכל תלמיד, בנה את סדנת הריתוך בצורה יפה. תמיד היה מוכן לקבל על עצמו משימות לא לו. היה חבר לכול, התעניין לדעת במה יוכל לעזור. תמיד ידע לתת לזולת, גם על חשבון הצרכים שלו". אחד מחבריו המורים כתב עליו: "על אף גילו הצעיר, בן 24, היה אפשר ללמוד ממנו הרבה. הוא היה מורה מלידה, אהוב על התלמידים ועל המורים". במלחמת שלום הגליל שירת שמעון כ-50 יום ביחידת מילואים. ביום י"ד בסיוון תשמ"ג (26.5.1983), הוא היה באוטובוס, שהחזיר חיילים מחופשה לשירות בלבנון. כשעבר האוטובוס דרומית לחצביה הפעילו מחבלים מטען צד, ושמעון נהרג. במכתב למשפחתו, כתב שר הביטחון משה ארנס: "הוא היה חייל מצוין, חבר למופת ותלמיד-חכם. כל מי שהכירו - אהבו". חבריו ביחידה סיפרו עליו: "היה חייל ממושמע, שקט. נכון תמיד לעזור לחבריו, מסודר, תמיד חייך. דבקותו בדת והיותו תלמיד-חכם היו לשם-דבר ביחידתו". שמעון הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בצפת. הוא השאיר אחריו הורים, שבעה אחים ואחות אחת. חבריו בבית-הספר "העמית", שבו לימד, הוציאו לאור חוברת לזכרו, וכן קראו למחלקה הטכנולוגית בבית-ספרם על שמו. משפחתו הקימה על-שמו ספרייה תורנית בצפת.