"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

ניר ביתן, נירוש, בן שמעון ורות, נולד בג' אלול תשכ"ז 8.9.1967 בירושלים. למד בביה"ס הממלכתי בגילה והמשיך את לימודיו התיכוניים במכללה הטכנולוגית של "אורט" שבגבעת-רם במגמת ענ"א (עיבוד נתונים אוטומטי), אותה סיים בהצטיינות. ניר אותר כילד מחונן וככזה היה חבר בחל"ד (חוגים לנוער שוחר דעת). מילדות הייתה לו משיכה לאלקטרוניקה ולמחשבים ועסק בהרכבת מכשירים אלקטרוניים שונים כמו שעון דיגיטלי, רדיו ועוד, וראה את עתידו כאיש מחשבים. עם גיוסו לצה"ל פנה לחיל התותחנים לאחר שהובהר לו כי לא יוכל לשרת ביחידת המחשבים של צה"ל, היות והשירות ביחידת המחשב שמור לבני משפחות שכולות. ניר סיים את הטירונות בחיל התותחנים והמשיך לקורס משנים טכניים ועמד במאמץ הפיסי והאינטלקטואלי הנדרש בקורס כזה. בסיום הקורס, ניר התבשר כי נפל בחלקו להיות חבר בצוות היוקרתי "שילם" שהיה בשלבי הקמה ראשונים ועד מהרה ניר ידע לתרום מכישוריו ומכישרונותיו לגיבוש מקצועי וחברתי של הצוות. בשלב מסוים ניר ביקש לצאת לקורס סמפק"ים וזאת על מנת להוסיף ולתרום ובעיקר לא לסיים את שירותו כחפשני"ק (חייל פשוט). פנייתו הראשונה נדחתה אולם בעזרת דבקותו ועקשנותו הצליח לשכנע את הממונים עליו לאפשר לו לצאת לקורס. על סף סיום הקורס, יצאה הסוללה של ניר לתעסוקה מבצעית בת שבוע בשכם. ב-18.2.1987 היום האחרון לשירותו בשכם, יצא ניר לסיור רגלי בין מחנות הפליטים "עסקר" ו"בלטה" שבשכם. נהג מונית ערבי דהר במהירות ובזדון אל תוך הסיור ופגע אנושות בניר. ניר נפצע קשה ופונה במסוק לבית החולים תל-השומר, כשהוא מחוסר הכרה. כשמצבו התייצב ניר הועבר לבית לווינשטיין, מאמצי הרופאים וסעד ההורים לא הועילו, הכרתו לא שבה אליו וביום כ"ב אב התשמ"ח 5.8.1988 מסר את נשמתו לבורא עולם. ניר השאיר אחריו אב - שמעון, אם - רות ושני אחים - חן ואודי. יהי זכרו ברוך.

ביום רביעי, 18 בפברואר 1987, היה כח של צה"ל בסיור במחנה הפליטים עסכר, הנמצא במבואות המזרחיים של שכם. סמוך לשעה 9:30 בבוקר, עבר הכח ליד בית הספר במחנה. באותה שעה, עברה במקום מונית "מרצדס", נהוגה בידי תושב המחנה, סמיר איברהים חריישה. לפתע סטתה המונית מנתיבה לעבר שיירת החיילים. שני חיילים נפגעו, אחד משני החיילים, רב"ט ניר ביתן, נפגע קשה מאד והועף על מכסה המנוע של המונית. חברו, רונן רוטרו, שניסה להתחמק, נפגע אף הוא ונזרק לשולי הכביש.לאחר הפגיעה בחיילים, המשיכה המונית בנסיעה פרועה, ירדה מהכביש, והסתובבה כדי לפגוע בחיילים נוספים. מפקד הכח דרך את נשקו, ירה צרור לעבר המונית וניקב את צידו הימני. המונית המשיכה בנסיעה, עד שפגעה בחומת בטון. נהגה יצא והרים אבנים, כדי לזרוק על החיילים, ואז התמוטט ומת. מאז אותו יום 18 בפברואר 1987, לא חזר רב"ט ניר ביתן להכרתו, והוא היה מאושפז בבית-החולים השיקומי "בית-לוינשטיין". ביום שישי, כ"ב אב תשמ"ח, 5 באוגוסט 1988, נפטר ניר ביתן.