"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

יצחק (איזי), בן שרי ויעקב (ז'ק), נולד בפלובדיב שבבולגריה. עלה לארץ עם הוריו ואחותו ב-1949. את ביה"ס היסודי סיים במוסד בן שמן. בגיל 14 עבר עם הוריו ללוד, ומשם נסע ולמד בת"א בתיכון עירוני ה'. עם גיוסו לצה"ל שירת בגולני, עבר קורס קצינים וקציני חת"ם ושרת בגדודים שונים. עבר קורסים והיה לקצין סוללות. למד בטכניון בפקולטה להנדסת בנין, בה עשה גם תואר שני. שרת במלחמות סיני וששת הימים, בדרום ובבקעה. מלחמת יוה"כ תפסה אותו בשרות מילואים פעיל, כקצין קישור לאו"ם על גדות התעלה. ב-10.10.73 בשעה 3:15 הגיחו שני מיגים מצריים מן המערב וצללו על מחנה רומני. יצחק נפגע מרסיסים בחזהו ובמצחו ומצא שם את מותו. מספר חבר: "לפתע בשעה 3:15 צללו ארבעה מיגים מצרים והחלו לרסס את המחנה...התחלנו לרוץ ולחפש מחסה, הרבה מחסות לא היו שם...מרחוק ראיתי שרצים לעבר מישהו, לא יכולתי להבחין בבחור, הכל היה שחור מפיח, כאשר התקרבתי, ראיתי, לצערי הרב את איציק ללא רוח חיים...מיד הוזעק אמבולנס עם רופא אבל לרופא לא נותר אלא לקבוע את מותו. הדבר היה נורא, אתה מדבר עם חבר, מחלק איתו חוויות ודעות ופתאום...נגמר". בן 36 היה במותו. הותיר הורים, אלמנה - רני, שני בנים - קובי ואורי, ואחות - לינדה ישראלי שהתאלמנה אף היא באותה מלחמה. יהי זכרו ברוך.