"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

שאול, בן בתיה ויוסף, נולד ביום י"ב אדר תשי"ג (27.2.1953) בישראל. הוא סיים שמונה שנות לימוד בבית-הספר היסודי על-שם א"ד גורדון בירושלים. אחרי-כן החליט ללמוד מקצוע ועבר ללמוד בבית הספר "ברנדייס", שם למד במשך שנה את מקצוע דפוס-הבלט. בתום שנת לימודים עבר לבית-הספר "אורט חניכים" ולמד דפוס אופסט. בתום לימודיו נותרה שנה עד מועד גיוסו לצה"ל וכדי שלא להתבטל, החל שאול לעבוד כדפס בעיתון "ג'רוסלם פוסט" בירושלים. שאול גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1970. הוא ביקש לשרת בבית-הדפוס הצבאי במקצועו, אולם באותה תקופה הייתה מכסת כוח-האדם בדפוס מלאה והוא הוצב לחיל התותחנים. לאחר סיום הטירונות השלים מספר קורסים בחיל התותחנים, וביניהם קורס לנהגות. לבסוף הוצב לגדוד תותחים מתנייעים. רוב תקופת שירותו עברה עליו בסיני ויחד עם חבריו לגדוד עסק בפעולות מבצעיות בחזית סיני. הוא היה חייל טוב, מסור ואחראי, והיה אהוב על חבריו בזכות אופיו הטוב, יחסו החברי לזולת ונכונותו לעזור לכל אדם. גם על מפקדיו התחבב בזכות נכונותו לבצע כל משימה שהוטלה עליו ובזכות היותו אחראי, מסור ומשכיל תמיד לעשות כל מה שנדרש ממנו בשלמות ובהקפדה. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים היה גדודו מוצב ברמת-הגולן. בימים הראשונים של הלחימה הוטל על התותחנים להנחית אש כבדה על כוחות הסורים התוקפים, כדי לפגוע בכלי-הלחימה שלהם ולנסות לבלום אותם. ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), נפגע שאול בהפגזה ונהרג. הוא הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בהר-הרצל. השאיר אחריו הורים, שני אחים ואחות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "שאול נפל בקרב על רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. הוא היה חבר אהוד ואהוב על חבריו, היה מסור ומילא את המוטל עליו לשביעות רצון מפקדיו. אנו, מפקדי היחידה וחייליה, בה לחם ונפל יקירכם, נושאים בדומיה ובחרדת קודש את זכר יקירכם. תמיד נזכור את שאול כמו שהיה ונישא בגאווה את זכרו". משפחתו תרמה ספר-תורה לבית הכנסת "יישא ברכה" בירושלים, להנצחת שמו וזכרו של שאול.