סמ"ר אילון מרק ז"ל

מ.א 4388848
בן  22  בנופלו

בן  לוסיל וגלן
נולד ב: קייפטאון, דרום אפריקה
בתאריך: י"ט באלול תשכ"ז  24/9/1967
עלה לארץ ב:אוגוסט 1978
מקום מגוריו: נתיב העשרה
התגייס ב: 13/8/1986
שרת ב: גדוד 403

נפל ב: ח' בחשוון תש"נ 6/11/1989

מקום קבורתו:  נתיב העשרה
הניח אחריו: הורים ושני אחים- גרג ויונתן

מרק אילון, בן גלן ולוסיל, נולד ב-24.9.67 בקייפטאון בדרום אפריקה. בן בכור להוריו. באוגוסט 1978, בטרם מלאו לו אחת-עשרה שנים, עלה עם משפחתו לארץ. המשפחה קבעה את מגוריה במושב תלמי יוסף, ומרק החל את לימודיו בארץ בבית הספר היסודי "אבשלום" בחבל ימית. לאחר-מכן המשיך ללמוד בבית-הספר "אשל הנשיא" במשמר הנגב, וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון החקלאי "כפר סילבר", לאחר שעבר עם משפחתו למושב נתיב העשרה עם פינוי סיני. מרק היה ילד חייכן ונעים סבר, שלמד בחריצות את השפה והשתלב במהירות בחברה הישראלית. מגיל צעיר פיתח זיקה לאורח חיים חקלאי ולתחושת החופש הכרוכה בו. בעת שבילה בחווה אצל דודיו בדרום אפריקה, הוא נקשר למרחבי השדות, לפעילות באוויר הפתוח תחת כיפת השמים, לבעלי החיים במשק ואף לעבודה החקלאית הכרוכה במאמץ פיזי, שהפיק ממנה הנאה רבה. כל אלה ליוו אותו גם בהמשך דרכו. אופיו האחראי ונכונותו להיחלץ לעזרת הזולת ונטייתו הטבעית לתת חסות ולגונן על צעירים וחלשים ממנו היו מרכיבים בולטים באישיותו הנעימה. לאחר עלייתה של המשפחה לארץ עזר להוריו בעבודות המשק והיה בן רגיש ומתחשב. היה חבר בתנועת-הנוער של בני המושבים, ותחביביו בתחום הספורט התמקדו בטניס ובשחייה, הענפים המועדפים לטעמו, והוא הגיע בהם להישגים ניכרים וזכה בתעודות ובמדליות. מרק גויס לשירות חובה בצה"ל בחודש אוגוסט 1986 והוצב לשרת בחיל התותחנים. לאחר הטירונות עבר קורס מכ"ים וקורס מפקדי צוותים, שאותו סיים בהצטיינות. במהלך שרותו שירת ברמת הגולן, עבר אימונים בנגב וכן שירת ביהודה ובשומרון בפעילות נגד האינתיפאדה. בהיותו בתפקיד בקלקיליה הותקף על ידי שלושה ערבים ובהתמודדות עימם נפצע בראשו אולם הצליח להיחלץ ולהציל את חייו. לאחר החלמתו מהפציעה נבחר לצאת לארצות-הברית לשליחות מטעם חיל התותחנים. הנסיעה הייתה כרוכה עבורו בלבטים ובנכונות להארכת שירות. מרק נאות ליטול על עצמו את המשימה, שהייתה חלק מניסוי לשיפור התותח המתנייע. בעקבות זאת, באוגוסט 1989, לאחר שחרורו מהשירות הסדיר, גויס לשירות הקבע בדרגת סמל. סמ"ר מרק אילון נפל בעת מילוי תפקידו ביום ח' בחשוון (6.11.1989), בעת ביצוע משימת שליחות מטעם חיל התותחנים בבסיס ניסויים מדברי ביומה שבמדינת אריזונה בארצות-הברית והיה החלל הראשון שהובא למנוחות בחלקה הצבאית של בית-העלמין במושב נתיב העשרה. הניח הורים ושני אחים. בחוברת הזיכרון שהוציאה המשפחה, במכתבי הקרובים והחברים הרבים ובדברי מפקדיו המלאים שבחיו, הוא מתואר כאדם בעל קשרים חמים במיוחד עם בני משפחתו. הבנה וסובלנות מאפיינים גם את יחסו לחבריו, שזכו ממנו לתמיכה ועידוד. כמפקד, היה דמות אהובה ונוכחותו גרמה לכולם לחוש שיש על מי לסמוך. הוא נחשב למפקד צוות מעולה, הממעט בדיבורים אך מרבה במעשים ומצליח לפתור בעיות שאיש מלבדו לא יכול להן. במכתב התנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד הגדוד על רמתו המקצועית והפיקודית הראויות לציון. מכתבי תנחומים התקבלו גם ממפקד הבסיס בארצות הברית ומשגריר ארצות הברית בישראל. כתבות על נפילתו הופיעו בעיתונות התקופה בארץ ובארצות הברית. צבא ארצות הברית הקים אנדרטה בבסיס שבו נפל, לזכרו ולזכר חברו נחום גולן שנהרג עמו.
נכתב ע"י איריס אשוח בתאריך 22/04/2015 בשעה 11:23:25

מרק - הנסיך הקטן "פגשתי אותו בלב המדבר...." בילדותי חייתי במושב נתיב העשרה אשר בפתחת רפיח ( חבל ימית למי שלא מכיר ) מרק הגיע אלינו בכיתה ה' או ו' מדרום אפריקה. ילד יפה מהסרטים עיניים כחולות, שיער בלונדיני, חיוך שובה לב...נסיך קטן. פניו צוחקות ושיער לו זהב... ילד ביישן ומתוק, עד היום אני אוהבת ביישנים. מרק היה האהבה הראשונה שלי בחיים אהבה ראשונה, נשיקה ראשונה, קטנה כזאת, על הלחי, אפילו קנאה ראשונה כי אחת הבנות בכיתה כל הזמן ניסתה לגנוב לי אותו. היינו הזוג הראשון בשכבה, כיתה ז', כולם צחקו עלינו ואנחנו היינו הולכים בחולות יד ביד וצוחקים אל העולם בחזרה. אבל ככה זה כשילדים, אהבות מתחלפות, זריחות, שקיעות, "יפה שקיעת שמש ללב עצוב..." ותמיד תמיד נשארנו חברים טובים. אחרי פינוי חבל ימית בשנת 82 מרק נשאר עם משפחתו במושב נתיב העשרה המחודש שבחבל עזה ואני עברתי עם משפחתי לזיכרון יעקב. הקשר עם מרק ועם המושב בכלל נשאר קשר הדוק של ביקורים תכופים, מכתבים וטלפונים. בצבא שירתתי בפיקוד דרום ויום אחד מרק בא להיפרד ממני, הוא נסע עם משלחת של הצבא לאריזונה, עם עוד דוברי אנגלית, לניסוי של תותחים מסוג חדש אשר צה"ל רצה לרכוש. "והוא הבטיח לי שישוב..." המשכנו להתכתב ולשמור על קשר הדוק, הייתי אמורה לבקר אותו בטיול שחרור שעשיתי לארצות הברית, אבל לצערי זה לא הסתדר. כחודש אחרי שחזרתי מארה"ב ישבתי וכתבתי למרק מכתב, הטלוויזיה דלקה וברקע נשמע קולו החמור של קריין החדשות. לא ממש הקשבתי אבל תוך כדי כתיבת המכתב אבא שלי התקשר ושאל :"שמעת?" זה הספיק לי. פתאום קלטתי שהקריין סיפר על תאונת אימונים שהייתה באריזונה, התותח התפוצץ ומרק האהוב שלי נהרג במקום. זה נכנס לי לאוזן, אבל אני הייתי עסוקה בכתיבת המכתב ולא ממש שמתי לב. מרק נהרג בחולות אריזונה, רחוק מהבית, רחוק מאוהביו, רחוק ממני. "וקול הנפילה לעולם לא נשמע, בגלל החול הרך..." כתבתי את המכתב למלאך שבאותו רגע ריחף מעלי ובא להיפרד. החזקתי את המכתב הלא גמור ביד ובכיתי. לאהבה הראשונה תמיד נשאר מקום בלב, והמקום הזה כואב על הנסיך הקטן שהיה ואיננו בלבי הוא תמיד יישאר אותו נסיך קטן, עם תלתלי זהב, חיוך מתוק ומבטא מתנגן. " והיה אם יופיע שם ילד אחד שפניו צוחקות ושיער לו זהב תדעו שזה הוא והושיטו לו יד ונגבו את אבק המדבר מעיניו..." השיר - הנסיך הקטן מאת יהונתן גפן, כמו נכתב עבורו והמכתב שכתבתי נטמן איתו בחולות.


זכרון אישי

השאירו זכרון אישי לאילון מרק ז”ל