"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

אלתר אומפלט, בן צבי ושרה, נולד ב- 9.5.1929 ביאנווב לובלסקי, פולין. גדל בתנאים חומריים טובים, למד ואף הצטיין בכישרונותיו ובתפיסתו הקלה, אך עם פרוץ המלחמה העולמית הפסיק את לימודיו. אחרי פלישת הנאצים הצליחה כל המשפחה לעבור לשטח הרוסי, ושם הוסיף הנער ללמוד במשך שנתיים. אחר כך גוייס האב לצבא הסובייטי ואלתר נאלץ לעזוב את לימודיו אשר אהב והיה למפרנס המשפחה. עבד בבית-חרושת, אך בהיותו עוד נער עמד בקושי בתנאי-העבודה הקשים. עם תום המלחמה חזר האב מן הצבא ושחרר את הנער מעבודתו לפרנסת המשפחה. אלתר רכש לעצמו מקצוע של טווה ועבד אף הוא, ובערבים למד. עם החזרת הפליטים הפולנים חזרה המשפחה לפולין ומשם הגרה לגרמניה מתוך רצון לעלות לארץ-ישראל. על אף השידולים של בני משפחתם אשר באמריקה הוסיפו לחכות במחנה העקורים בהזנהקה שליד קאסל לאפשרות עליה. אלתר למד בבית-ספר מקצועי מטעם "אורט" את מקצוע המסגרות והיה פעיל ב"הגנה" והשתתף בקורסים שאורגנו על ידיה. עם גיוס חברי ה"הגנה" לצה"ל, אחרי קום המדינה, התגייס גם הוא ולמרות מחלתה הקשה של אמו לא ניאות להישאר, ולו גם לזמן קצר, עד החלמתה. עם בואו לארץ נכנס מיד ליחידה קרבית ובחזית המרכז, בסביבות ה"משולש" השתתף בקרבות העזים נגד הפולש העיראקי. שירת ביחידת התותחנים. יומיים לפני נפילתו היה בחופשה קצרה בבית, אך לא נח ולא שקט, קיצר את חופשתו וחזר לחזית. בשעת הקרב ליד רמת-הכובש, בו לחם כמקלען עד רגעי חייו האחרונים, נפגע בלבו. עוד הספיק לקרוא לחבריו "אני מת בשביל המולדת" - והוציא את רוחו ביום 3.1.1949 נקבר בנחלת יצחק. משפחתו הגיעה לארץ 3 חודשים לפני נפילתו, לאחר שקיבלו ממנו מכתבים נלהבים על הארץ ושירותו "בצבא שלנו ולמעננו..."