"הצבי ישראל על במותיך חלל..."

גיא נולד בתל אביב ב-ה' בסיון תשל"ז (22.5.1977) בחג השבועות. בהיותו בן חמש שנים, עברה המשפחה להתגורר בהרצליה. גיא למד בבית הספר היסודי שז"ר, בחטיבת הביניים "יד גיורא" ובתיכון "הראשונים" וסיים כיתה י"ב עם בגרות מלאה. מאז שהיה ילד קטן רצה להספיק הרבה ומהר, אף פעם לא דחה דברים למחר ובדרך כלל עשה כמה דברים במקביל. ילד יפה, שופע ביטחון עצמי, ובעיקר מלא שמחת חיים. תמיד חייך, תמיד צחק, אהב להתנסות בכל דבר אפשרי, החל מספורט לסוגיו השונים: כדורסל, כדורגל, טניס, ג'ודו ועד לרכיבה על סוסים, יצירה, מחשבים ושחמט. אבל הכי הכי אהב לנגן על הפסנתר ועשה את זה פשוט מושלם. ילד רגיש ואיכפתי שידע לתת ולהעניק. ידע לחבק, לומר מילה טובה, לעודד כשצריך. אחיו הצעירים - רונן וליאור, אהבו והעריצו אותו מאוד. לכולנו הוא כל כך חסר. גיא התגייס לצה"ל ב-1.8.1995 לחיל התותחנים, סיים טירונות בשבטה בהצטיינות, והיה מיועד לשרת ביחידה סודית מובחרת של החיל. הפרוייקט הוקפא לזמן בלתי ידוע, וגיא שובץ מחדש בסוללת איכון 215 כתצפיתן לוחם. הוא הוצב בלבנון במוצב טייבה, שם שהה שמונה חודשים. במהלך תקופה זו השתתף במבצע "ענבי זעם". לאחר מכן עשה קורס מפקדים והוצב במוצב כרכום, שם הספיק לשרת כחצי שנה. גיא תואר על ידי מפקדיו כחייל מקצועי, בעל רמה אישית גבוהה, שביצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר, תוך גילוי עצמאות ושאיפה לשלמות בכל משימותיו. גיא בלט במרצו ושמחת החיים ששפעה ממנו. בשנה האחרונה לחייו, הייתה לו חברה, מירי. הייתה ביניהם אהבה גדולה ומיוחדת, אפילו הרחיקו לכת ותכננו להתחתן... גיא נהרג ביום שבת, 8 לנובמבר 1997. בן 20 וחצי היה בנפלו. הותיר אחריו הורים - טובי ויעקב ושני אחים - רונן וליאור, שניהם כיום חיילים. כמו כן נותרו סבא וסבתא של גיא, שניהם ניצולי שואה מסלוניקי, יוון, שאיבדו את כל משפחותיהם באושוויץ.