מבצע “עמוד ענן” שהתרחש ברצועת עזה באמצע חודש נובמבר 2012, החל בעקבות התגברות הירי תלול המסלול לעבר יישובי הדרום. המבצע כלל יחידות רבות, אך בקרב הכוחות שפעלו בגזרה בלטו במיוחד יחידות חיל התותחנים.
המבצע הוכתר בצה”ל בהצלחה ובשונה ממבצע “עופרת יצוקה”, בו יצא צה”ל לתמרון ברצועת עזה, מבצע “עמוד ענן” היה כולו מבצע באש. במבצע פעלו כלל יחידות החיל, כולל יחידות תותחים, איכון ויחידות מיוחדות נוספות.
החיל בראשות קצין התותחנים הראשי, עומל כעת על סיכום כלל הביצועים והפקת הלקחים שעלו במהלך המבצע. בינתיים, כמה ממפקדי החיל שלקחו חלק בפעילות מספרים על החוויות שלהם מהמבצע, הכוננות והנכונות לפעול בכל עת.
זה אנחנו שחסמנו את הכבישים
את רב סרן (מיל’) צבי קורצקי, מג”ד אייל, “עמוד ענן” תפס במהלך המילואים עצמם, במסגרת תרגיל עוצבתי באזור בית השיטה. הוא התעקש להניע כוחות לגזרת עזה, ובדרך גם הקשה קצת על הנהגים הישראליים בחלק מהכבישים המרכזיים.
“בדיוק סיימנו את התרגיל כשקיבלתי את הפקודה שהופעלנו לגזרת עזה. כנסתי את מעט המפקדים שהיו עמי ודהרנו לימ”ח של היחידה. הוצאתי את קלסר הפקודות והתחלתי ללמוד את המשימה. במקביל הזעקנו מהבית את שאר המפקדים שלא השתתפו בתרגיל. מכיוון שגיוס החיילים היה מהוסס, באותו לילה התפזרנו לבתים. פקודת הגיוס הגיעה רק למחרת, ביום שישי לקראת כניסת השבת. בשבת בבוקר הגדוד היה באחוזי גיוס של מעל ל-120 אחוז” מספר קורצקי.
“הגדוד החל להתארגן בימ”ח על פי תרגולות קבועות וידועות ואני כמג”ד הלכתי לעזה לחפש את המשימות שלי. בשבת אחר הצהריים הבנתי שלא יהיו הובלות לגדוד. בישיבה אצל סגן מפקד האגד הצעתי שניסע על זחלים – המרחק לא גדול כל כך, ובאימונים עשינו כבר יותר. הסגן חשב שאני לא רציני. לא ויתרתי. הגעתי למפקד האוגדה, ישבתי לו על הראש שיאשר לי. הוא, בתורו אמר לי שהוא לא רוצה לעשות את זה לעם ישראל, אך לבסוף התרצה.
ביצענו סיור ציר הפוך – מעזה לימ”ח. הגעתי לגדוד והנעתי אותו, בחלקו בסיוע משטרת התנועה, על גבי זחלים למרחב הפריסה המיועד. רוב הדרך הייתה על דרכי עפר ופה ושם נאלצנו לחצות כבישים ראשיים. הקטע הממושך ביותר על כביש היתה התנועה על ציר 40 כביש ב”ש – ת”א. אכן לא מחזה שכיח לראות גדוד תותחים שנע על כביש ארצי.
בסופו של יום, הגענו למרחב הפריסה וירינו כ – 700 פגזים במבצע. רובם היו לשטחים פתוחים שנועדו להרתיע את משגרי הרקטות. חלק מהירי בוצע לאיכונים וחלקו למטרות איכות. כל זה במסגרת מגבלות והמדיניות שלא לפגוע בבלתי מעורבים”.
הרמטכ”ל, באחד מסיכומי המבצע ציין לטובה את היוזמה והנחישות של הגדוד להגיע לאזור הלחימה גם ללא סיוע מערך ההובלה של הצבא. מבחינת קוריצקי היום אחרי המבצע “צריך לשנות את המשוואה – לא להילחם כמו שהתאמנו, אלא להתאמן כמו שנלחמנו”.
 
תאי תקיפה שפועלים בו זמנית
אחד הלקחים  ממבצע “עופרת יצוקה” הוא הקמת  “מרכז אש” באוגדת עזה. מרכז האש בגזרת עזה הוא מתקדם יותר ממרכזי האש באוגדות הרגילות של צה”ל ומעיד על כך מפקד אותו מרכז אש, סא”ל יאיר נתנס.
“המיוחד במרכז האש שלנו הוא שיש בו מכלול – ‘חופת האש’ ששם למעשה נוצרים המעגלים ליצירת מטרות ולתקיפתם בפרק הזמן הקצר ביותר” מספר סא”ל נתנס. “בתוך המכלול קיימים מספר תאי תקיפה המסוגלים לפעול ולפגוע בו זמנית במספר מטרות”.
סא”ל נתנס ששימש בעבר כמסו”ל ואף עבר הסבה למערך הכתב”מים, משרת מזה ארבע שנים באוגדה. בשגרה הוא למעשה מפקד “מרכז האש”, ובעת חירום או במבצעים מורכבים מגויס המפקד במילואים אל”מ צבי מרמור ונתנס משמש כרמ”ט מרכז האש.
“אופי פעילות האויב ברצועת עזה שכוללת שיגורים בקרבת מסגדים, בתי ספר, מתקני סיוע בינלאומיים ומתוך אוכלוסייה אזרחית, מחייב מודיעין מדויק ועדכני ומהירות תגובה בזמן אמיתי. לצורך כך, כל תא תקיפה בפיקוד קצין תותחנים מאויש בגורמי מודיעין ונציגי החילות והזרועות השונים – אוויר, ים וגורמי ביטחון נוספים”.

“עמוד ענן” במקורו היה מבצע של אש, לקראת המבצע פרס חיל התותחנים סד”כ מגוון של אמצעים ויחידות אש. מערך האיכון נפרס לכל רוחב הגזרה וסיפק איתורים מדויקים ליחידות האש וכן התראה מידית לישובים. יחידות האש היו פרוסות ומוכנות, גם אם לא פורסם על כך בתקשורת. היחידות השתתפו בנוהלי הקרב והיו מוכנות לתת סיוע לכוחות המתמרנים במידה והייתה החלטה להכניסם לפעילות בתוך הרצועה.
סא”ל נתנס מציין כי גם בשגרה תא התקיפה מאויש במלואו ופועל 24 שעות ביממה, דבר שמקל על מרכז האש להשתלב במהירות בעת מבצע מורחב או במצב חירום.
“על מפקד תא התקיפה מוטלת אחריות רבה, הוא צריך למשל להחליט האם לתקוף רכב המוביל משגר שסמוך אליו נמצאים אנשים בלתי מעורבים, ויש סכנה שייפגעו. לעיתים הוא ידחה את התקיפה למצב שיהיה בטוח יותר מבלי לפגוע באנשים חפים מפשע וזאת בידיעה שאולי איבדנו מטרה.
“לתא התקיפה יש עצמאות מלאה באותה החלטה במסגרת גבולות הגזרה שניתנות לו, מה שמקל על היעילות וקיצור זמן בין יצירת המטרה ועד לתקיפתה. במבצע “עמוד ענן” מפקד האוגדה, תא”ל מיקי אדלשטיין, הגדיר את המטרות וידע שמכלולי מרכז האש יעשו זאת במקצועיות”.

לדברי סא”ל נתנס זה רק מתבקש כי מפקדי תאי התקיפה יהיו קציני חיל התותחנים בסדיר או במילואים. “יש להם את ההכשרה והמיומנות לבחון את המטרה, לאפיין אותה ולהתאים לה את סוג החימוש לתקיפה. את נתוני המטרה מפקד התותחנים מקבל מקצין מודיעין מנוסה. יש אפשרויות רבות לתקוף את המטרה ומפקד התותחנים יבחר את האפשרות המדויקת ביותר ואת אמצעי החימוש המתאים ביותר בין אם זה מהאוויר, הים או היבשה.
“מפקד התא עומד בקשר ישיר, רציף ואמין עם מפקד הכוח התוקף, כך שסגירת המעגל בין איתור מטרה להשמדתה הוא קצר ומידי. מערכת היחסים בין מפקד התא לבין התוקף מושתת על אמון שנבנה בתהליך נכון. במבצע “עמוד ענן” תאי התקיפה של האוגדה תקפו מטרות רבות כגון משגרי רקטות, חוליות נ”ט, נשק נ”מ ועוד, ואף מנעו פעילות של חוליות ותכננו פעולה קרקעית” אומר סא”ל נתנס.
עוצמת האש המופעלת במרכז האש של אוגדת עזה גבוהה יותר כאמור, מאשר במרכז האש של אוגדה רגילה. בגזרה זו תמיד יהיה ריכוז מאמץ צה”לי המאופיין בחימוש מגוון ובכמות גדולה יותר של יחידות תקיפה המחייבת מרכז אש גדול. אלוף פיקוד הדרום במבצע “עמוד ענן”, האלוף טל רוסו, אף הביע את מלוא הערכתו לתאי התקיפה שפעלו במסגרת המרכז וזקף כ-65 אחוז מאבדות האויב לזכותם.
ואילו הקתמ”ר תא”ל רועי ריפטין, הסביר את הצלחת תאי התקיפה בזכות המפקדים הזוטרים שרואים בעבודתם שליחות ובכך שמתקיים שיתוף פעולה מוצלח ואמיתי בין הגורמים השונים.
רעם אדום
בעוצבת הרעם יושב מערך האיכון שאמון על הפעלת ה”צבע האדום” והכוונת המיירטים של כיפת ברזל, ובמהלך המבצע סוללת מן המערך נפרסו לכל אורך הרצועה. 
“באגד שלנו, באופן חריג, יש גדוד סדיר של איכון. אותם חיילים אחראים להפעלת ה’צבע האדום’ והם פשוט מצילים חיים. הם גם מגלים איפה נמצא האויב וככה אנחנו מכווינים לשם אמצעי תקיפה” מספר אל”מ יורם כנפו מפקד העוצבה.
“למעט צוות נורית אחד כל הגדוד הופעל במלואו גם בחזית עזה וגם בחזית הצפון, כהכנה לכל מה שלא יהיה.
“הרבה מהאנשים הגיעו לימ”ח עוד לפני שהוצאנו להם צו גיוס, הם כבר הכינו את הכלים והמערכות. בהמשך פרסנו בגזרה הדרומית, והאופן שבו התבצעה הפריסה המבצעית, בניית השוכות, פריסת רשתות הסוואה ועוד היה פשוט דוגמא ומופת. הקפצנו גם צוותי מטאורולוגיה שהגיעו ופרסו בגזרה וסיפקו שירותי מטאורולוגיה לכל כוחות חת”ם”.
לדברי כנפו מערך האיכון במתכונתו כיום הוקם לפני פחות משנתיים ועבר תרגיל גדודי בפעם הראשונה רק באוגוסט 2012. “כל מה שלמדנו באותו תרגיל מומש הלכה למעשה בתוכנית עבודה, שבאה לידי יישום במבצע ‘עמוד ענן’.”