לא בכל שנה משנים בצה”ל את תפיסת ההפעלה של חיל התותחנים מהמסד עד הטפחות. שנת 2018 תהיה כנראה השנה שבה תפיסת ההפעלה של החיל תתחיל להיכנס לתרגילים וניסויים. המטרה היא לבצע התאמה בין תפיסת ההפעלה לבין האמל”ח המתקדם שרכש החיל בשנים האחרונות. בין היתר, שיפור במכלולי התותח, מל”טים, מערכות מחשוב חדשות ועוד. בדרך, יש גם תותח חדש עם קליבר גדול יותר. זהו הפרויקט שהתחיל לפני כשלוש שנים, ונמצא כעת לקראת הוכחה ראשונית.
“במהלך 2017 עבדנו קשה על שילוב בין האמל”ח המתקדם שיש לנו בחיל לבין תורת לחימה חדשה שיודעת לנצל אותו”, מסביר אל”מ דובי כהן, ראש ענף תותחנים במפקדת זרוע היבשה (מז”י) בראיון. “נוצר מצב מאוד מעניין בצה”ל שבו יכולות מערכות הנשק התקדמו, אבל החשיבה על האש הארטילרית נשארה מאחור. יש הפרש פאזה גדול. מפגש נכון בין שני הצדדים האלו יכול להביא שיפור דיוק באמל”ח הקיים – להגדיל את דיוק הירי מאזור ה-300-400 מטרים ל-50-100 מטרים. מהלך כזה יכול לייצר אפקטיביות גבוהה יותר בשדה הקרב.
“אופן חישוב משוואות הירי, בדיקת הבליסטיקה וניתוח מאזן השגיאות נכונים לשנות ה-70. התו”ל התפתח בצורה לא רציפה. בכל פעם עשינו קפיצה קטנה. שדר חם, כינון, מדי מהירות לוע (מדמ”לים), מטאורולוגיה – כשאתה מחבר את כל הקפיצות האלו, זה שינוי גדול. אבל היום מסתכלים בצורה הוליסטית על כלל היכולות, ולא על התוספת השולית שיש בכל תת-תחום. בתוך הפעילות הזו אנחנו בתהליך שיפור של נתוני מטאורולוגיה. אנחנו רוצים למדוד טוב יותר את הטמפרטורה, הרוח והלחץ בזמן אמת.
“עם התו”ל החדש אנחנו מקווים להגיע למתארים שבהם אפשר, בתנאים מסוימים, לפגוע עם מכת פתיחה בצורה מדויקת יותר עם אותו נשק סטטיסטי קיים. זה עדיין לא נשק מדויק. כשיכנסו הפגזים המדויקים נגיע ל-CEP (סבירות שגיאה מעגלית, ע.ר.ד) של עשרות מטרים. בשום מקרה לא נגיע עם ארטילריה לדיוק של מטרים בודדים, את זה כדאי לזכור”.
מתכוננים לתותח החדש
אל”מ כהן מסביר כי צמצום הטווחים משנה מאוד במרחב האורבני והפתוח. זאת, משום שהדיוק של הירי מעלה קטלניות. “ככל שאתה מפזר יותר פגזים, כך הקטלניות יורדת בצורה דרסטית”, מסביר אל”מ כהן. “הרעיון הוא לשלוט ביכולת הדיוק של הירי. מרגע שיש לך יכולת כזו, אתה יכול לקבוע האם לפזר (במקרה של רכס נניח), או לדייק. אנחנו רק רוצים להבטיח שפוגעים איפה שמכוונים ולא 400 מטרים משם. במרחב האורבני, הדיוק גם מונע נזק אגבי.
“מדברים על תהליך חישובי שונה לחלוטין במערכת הנשק – משוואות ירי שמתייחסות לכלל הנתונים כמכלול אחד. בצורה כזו, אפשר לעבור מרחבי אש שונים בלי לגרור סטיות. המשמעות המעשית היא שיפור האלגוריתמים במחשב הירי ותרגולות תכופות. כל זה, תחת חוקי הפיזיקה של מעטפת הבליסטיקה. את מרבית הפעילות עושים בתוך צה”ל. יש גם ייעוץ של גורמי חוץ עולמיים בתהליך”.
אחד הזרזים לעבודה שעושים בשנים האחרונות בחיל התותחנים היא רכישת תותח מתנייע חדש. צה”ל בחר בתותח של חברת אלביט מערכות בקליבר 52 וכדי לנצל את היכולות שלו בצורה מיטבית, יש צורך לבצע התאמה בתו”ל. “הטווח של התותח החדש יגדל משמעותית. עם 39 קליבר אתה מגיע לאזור ה-20 ק”מ, בעוד שעם 52 אתה מגיע ל-30 ק”מ עם תחמושת סטנדרטית. כל טעות במרחקים כאלו נותנת לך סטייה גדולה”, אומר אל”מ כהן.
“אנחנו רוצים לקחת את התותח החדש למקסימום, וחקר הביצועים שלנו תקוע בעבר. בעשרים השנים האחרונות תיקנו כמעט את כל הסטיות שגררנו ממלחמות קודמות. עברנו למערכות ניווט אינרציאליות (INS) ופתרנו את שגיאות הכינון והמיקום. בעולם שגיאות המטאורולוגיה, אנחנו מסתכלים על מודלים גלובליים עם יכולת חיזוי. היום יש לנו מדידות שנמצאות מאחור. צריך להכניס את כל החכמה למחשבי הירי ולתרגל את האנשים. זהו החיבור בין האמל”ח לתורת הלחימה. כחלק מהמחקר הזה, שמתקיים בשלוש השנים האחרונות, עשינו סקירה עולמית ומאיפה שאפשר לקחנו מידע וצמצמנו פערים. בחלק מהמקרים מצאנו שצה”ל מתקדם מהמדינה הזרה אותה בדקנו”. 
רום אווירי נמוך בשתי שכבות
שיפור תורת הלחימה הוא נדבך אחד מתוך תכנית שלמה בחיל התותחנים הכוללת כניסה לפגזים מדויקים, תחמושת מתקדמת, החלפת עולם חומר הנפץ ההודף למודולים של ירי והכנסת מל”טים לרום נמוך. בקרוב יתחילו להפעיל בתותחנים את מל”ט “דוהר שמיים”, אף הוא מתוצרת אלביט מערכות, שיהווה רמת רום גבוהה יותר מאשר “רוכב שמיים”. “דוהר שמיים” ישמש את מפקד החטיבה ואילו “רוכב שמיים” ישרת את מפקד הגדוד.
“‘דוהר שמיים’ הוא מל”ט לרמת החטיבה עם זמן שהייה ארוך שעתיד לעשות מהפכה בהפעלת הכוח”, מסביר אל”מ כהן. “זהו צעד נוסף בדרך לעצמאות חטיבתית בביצוע משימה. היתרון המרכזי של המל”ט הוא גודלו שמאפשר להעמיס עליו סט מטע”דים מגוון למשימות שונות של אחיזת שטח. הכלי אמור לבצע ליווי כוחות, איסוף מודיעין, הרכשת מטרות, ציון לייזר, ועוד.  
“אנחנו בתהליך קליטת המל”ט כבר שנתיים, ועבור מז”י זו הזדמנות לשנות את הקרב החטיבתי. המטרה היא להגיע ליכולת משמעותית של ניהול מרחב אווירי עצמאי בחטיבה. זהו תהליך מורכב. חטיבות חי”ר אינן בנויות לעבוד עם רום אווירי נמוך עצמאי”. האם זה אמור להגדיל משמעותית את תא השטח של החטיבה? “כרגע לא, אולי בעתיד יחשבו על זה. בשנת העבודה 2018 נכנס לניסוי רחב עם המל”ט”, אומר אל”מ כהן.
השינוי בעצמאות האווירית של החטיבות והגדודים בזרוע היבשה כולל גם שינוי בתפקיד קצין השיתוף הארטילרי (קש”א), כך שיהפוך לגורם מתאם של כלל יכולות האש ביבשה ובאוויר. התפקיד החדש קיבל שם חדש: מפקד סיוע גדודי, ובימים אלו נערכים דיונים בין מז”י לחיל האוויר בדבר גיבוש התפקיד וההכשרות.
“ברמה הגדודית הבנו שהקש”א של פעם, שידע להפעיל מרגמות, תותחים ומסוקי קרב, כבר לא רלוונטי. יש לצה”ל עוד סוגי אמל”ח רבים והוא צריך להכיר את כולם. כשאתה מסתכל על רקטת רומח, פצמ”ר מדויק, פגז מדויק ונשק מדויק אחר, אלו ארבע כשירויות חדשות שאותן הקש”א צריך להכיר. לכך תוסיף מסוקי ומטוסי קרב.  
“צריך להפריד בין שתי שיטות הפעלת אש. השיטה הראשונה היא הפעלת אש ממפקדות שמבוססת בעיקר על מערכות שו”ב (שליטה ובקרה, ע.ר.ד). בשנים האחרונות שיטה זו משמעותית יותר בגלל עידן הלוחמה מבוססת הרשת וההתפתחות הטכנולוגית. בשיטה השנייה, יחידה מתמרנת-מסתערת מקבלת יעד לתקיפה והיא תוקפת. במצב כזה, מה שרואים בעין מותקף. אלו שתי שיטות נפרדות. אולי לפעמים נוח יותר להפעיל אש דרך מסכים, אבל בתמרון, אין תחליף להפעלת אש אנושית. כשיחידה מתמרנת מזהה ירי מבית מסוים, צריך לתקוף אותו. לכן, צריך מישהו שיבחר מטרות ואת האמל”ח הנכון.
“הקש”א הופך למפקד סיוע גדודי. במסגרת השינוי, יצרנו כשירויות ובנינו שיתוף פעולה עם חיל האוויר. ב-2018 נכנס לתרגילים עם התצורה החדשה. המטרה היא לתת למס”ג יכולות יבשתיות ואוויריות – בעיקר מסוקי ומטוסי קרב. לצורך כך אנחנו עובדים יחד עם היחידה לשיתוף פעולה של חיל האוויר.
“יוזמה נוספת שעסקנו בה ב-2017 היא בית ספר לתקיפה בג’וליס. המומחיות שלו היא להכשיר קציני ומפקדי תאי התקיפה ברמת החטיבה ומעלה לדעת לתקוף. הם צריכים להכיר את מדיניות האש המטכ”לית, את כלל יכולות האש של צה”ל, את המגבלות, את הדרך הנכונה להפעלת אש, את מערכות השו”ב התומכות ואת מערכות האיסוף והפללה, ובסוף – לתרגל הכול בסימולטורים. בית הספר עדיין בתהליכי מיסוד, והוא עתיד להכשיר מאות קצינים בשנה”.
אין ספק כי חיל התותחנים, יחד עם מז”י, עוסקים בבנייה מחדש של החשיבה המבצעית בתחום. זוהי מהפכה המתרחשת בכל כמה עשורים בצה”ל, ומכאן נובעת ייחודיות התהליך. אחד המרכיבים של תהליך זה שלא נכנסו לראיון הוא השינוי שרוצים לעשות במז”י לכיוון מסגרות צוותי קרב. אל”מ כהן אומר כי הדיונים נמצאים בשלב מאוד התחלתי, ולכן עדיין מוקדם לדעת מהם השינויים המבוקשים בזרוע, וכיצד חיל התותחנים צריך להתכונן אליהם.