גדוד 55 מסכם תעסוקה מבצעית באיו”ש

ארבעת חודשי התעסוקה המבצעית של לוחמי ולוחמות גדוד "דרקון" באיו"ש הגיעו לסיומם. בראיון לאתר צה"ל מספרים מפקדי הגדוד על עשרות המעצרים והפרות הסדר, על סיכול הפיגוע בצומת גיתי, ועל הדרך בה הפגינו הכוחות נחישות ומקצועיות והצליחו ליצור תחושת ביטחון באחת מהתקופות המאתגרות שראתה הגזרה

מאת מערכת תמיד תותחן     2019/02/26 - 11:30:26

“נכנסנו בבום”, כך מתאר רס”ן ברק שצקי, סמג”ד 55 “דרקון” של אגד 215, את ארבעת החודשים האחרונים בגזרת אפרים, בה ביצעו לוחמיו תעסוקה מבצעית. מדבריו ומטון הדיבור לא היה קשה לזהות כי מדובר בתקופה מאתגרת ומלאת תהפוכות שהתחילה ימים ספורים לאחר הפיגוע באזור התעשייה ברקן, בו רצח מחבל פלסטיני שני ישראלים. “השבוע וחצי הראשונים היו חריגים מהרגיל, ורק בהסתכלות אחורה הבנו את זה”, אמר רס”ן שצקי.
חילופי משמר המתבצעים על קרקע מאתגרת כל כך, כמו זו שנכנסו אליה התותחנים, אינם פשוטים, ומה שהם לא ידעו באותם ימים של עלייה לקו, הוא שזו רק ההתחלה ושהחלק הקשה עוד לפניהם. “שלושה ימים אחרי הפיגוע שמענו פתאום על אירוע חריג בצומת גיתי שבה חיילים שלנו שומרים”, משחזר המג”ד, סא”ל אסי רחמים, “תוך שניות הסתבר לנו שהתבצע ניסיון דקירה”.
“זו הייתה בסך הכול עוד משמרת רגילה”, נזכר סמ”ר אורי בן דור, שבאותם רגעים עשה את דרכו לעמדת השמירה, “בסביבות 11:30 זיהיתי בקצה השני של הכביש גבר ששיחק בחולצתו באי נוחות, בהתחלה לא חשדתי בו. הוא התקרב לכיוון שלנו במספר צעדים – ואז פשוט רץ אליי עם סכין שלופה”.
האירוע, בדומה לרבים שחוו הכוחות בתקופה הזו, הסתיים בסיכול מקצועי של המחבל שנהרג במקום. הלוחם המסכל, סמ”ר בן דור, זכה בתעודת הוקרה ממפקד חטיבת אפרים, אל”מ עידן כץ, על קור רוחו ותפעולו המדויק של המקרה.
אך כצפוי מסיטואציה כזו, ובעיקר כשהיא מתרחשת בתחילת התקופה, רמת הדריכות עלתה מדרגה בשבועות לאחר מכן. “בתעסוקה מבצעית באזורים רגישים, כמו חטמ”ר אפרים, יש חוסר יציבות”, מסביר המג”ד. “השאלה היא איפה אתה רק שומר על דריכות גבוהה, ואיפה אתה חייב להיות אקטיבי”.
לדברי המג”ד, הדרך למגר פעילות פח”עית היא בעזרת מניעה מוקדמת. “רצינו שיראו אותנו וירגישו שאנחנו נוכחים”, הוא מפרט, “הצבנו יותר כוחות על הצירים ופיזרנו עמדות כדי להשרות תחושת ביטחון. אבל ברגע שהיה צורך, לא היססנו לצאת לפעילויות התקפיות בלילות או למעצרים. צריך לדעת לשמור על השקט, אבל גם לדעת להפר אותו כשצריך”.
ועם האיזון הנכון מגיעות גם תוצאות, והמספרים לא משקרים. “התמודדנו עם עשרות מקרים של זריקת אבנים והשלכות בקבוקי תבערה”, ממשיך סא”ל רחמים, “הצלחנו לתפוס חוליית שוד אלימה של שודדי רכבים שחלשו על האזור במשך תקופה ארוכה, ועצרנו יותר מ-40 מפרי סדר”.
“מבחינתי, אחת ההצלחות הגדולות שלנו כאן בכלל לא נוגעת לכמות האירועים שתפעלנו”, מודה המג”ד וחיוך נמתח על פניו, “ההצלחה האמיתית היא הקשר המיוחד שנרקם עם היישובים הסמוכים. אנחנו נמצאים פה כדי להגן עליהם, ולכן תחושת הביטחון שאנחנו משרים עליהם היא המדד היחיד שמשנה. המטרה שלנו הייתה שכל אחד יוכל לנסוע על הציר כאן ולהרגיש בטוח, ומשיחות עם תושבים ורבש”צים אני יודע שהשגנו את זה”.
בתוך הפעילות הבלתי פוסקת, מצאו הכוחות גם רגעים לחזור לתותחים במסגרת תרגיל מוכנות לחירום שהתקיים בזמן הבט”ש שאף הוא הסתמן כהצלחה.
“הכנה בזמן בט”ש מבטאת מוכנות למלחמה”, אומר בפשטות סא”ל רחמים, “לא משנה אם אתה באיו”ש, בצפון או בדרום, הציפייה שלי היא שבשעת השין נדע להוציא פגז בזמן. ואם לא ניקח את המקום בו אנחנו נמצאים ברגע נתון ונמנף אותו לאינטרס הזה, אנחנו עושים עוול לעצמנו ולמדינת ישראל כולה, וזה משהו שאני לא מוכן לו”.
עכשיו, עם סיום התעסוקה המבצעית, העיניים של בעלי הכומתות התכולות מופנות לא רחוק – אל עבר הבקעה. שם עומדים הכוחות להעביר את החודשים הקרובים באימון אינטנסיבי מוכוון למתווה הצפוני. “אני יוצא מכאן עם סיפוק עצום”, מתגאה סא”ל רחמים, “הגזרה הזו חישלה אותנו ולא פחות מכך – השחיזה את היכולות שלנו. הגבנו בחדות ועשינו זאת עם חיוך, ועכשיו המשמרת שלנו מסתיימת והשרביט עובר הלאה ללוחמי גדוד 334, שאני סמוך ובטוח שימלאו את המשימה הכל כך חשובה הזו על הצד הטוב ביותר”.
***
פרסום ראשון: ליאור נוישטיין, אתר צה”ל