“נחתנו בעומק האויב”, מדווח המפק”צ, סגן א’. “מתחילים תנועה אחריי לכיפה שמולנו על מנת לטווח את השטח”, ניתנת הפקודה. אחרי המפק”צ צועדים הקס”א (קצין סיוע אווירי), הקש”א (קצין שיתוף ארטילרי) ושאר לוחמי הצוות, שזה לו אימון הבכורה – צוות סופ”ה (סיוע ותקיפה). “המטרה שלנו בלחימה היא להפעיל אש”, מסביר המפק”צ. “אנחנו צריכים לטווח את השטח, ולאחר מכן לטווח את הארטילריה. קבלנו כרגע התקלות של חוליית נ”ט ואר.פי.ג’י, כשהשלב הבא הוא להפעיל אש מדויקת ולנטרל את המטרות”.

 

מה פשר הקמת הצוות החדש? חיזוק משמעותי לתפקידו של הקש”א, האחראי על תכנון והפעלת האש בקרב ועל הקשר בין הכוחות המתמרנים לאלו המחפים. החיזוק יתבטא בצוות, שעתיד להשתלב בכל גדוד מתמרן בצה”ל, ויהיה מוכשר להפעלת כלל יכולות האש במרחב האוגדתי: סטטיסטית, מדויקת, מהיבשה והאוויר.

לבזר משימות

עד היום, תכנון והפעלת האש המסייעת בגדוד נעשתה בצה”ל, לרוב, על ידי קצין אחד – הקש”א. פעילותו כללה הפעלת אש סטטיסטית, תותחים ומרגמות. “במצב הקיים, בכל גדוד יש קש”א”, מסביר רמ”ד הפעלת אש בחיל התותחנים, רס”ן עלי יוסף. “אותו קצין בודד צריך לתכנן מטרות אוויר, ארטילריה, ולעתים גם ‘רומח’. נוסף על כך הוא צריך להיות נוכח בנקודה המשפיעה ביותר בקרב הגדודי, צמוד למג”ד, כדי שיוכל להשפיע על הקרב הגדודי ולהיות צמוד לקמ”ן כדי להתאים את האש למטרה בזמן קצר. על כתפיו של הקצין הבודד מוטלות מספר גדול של משימות שביניהן הוא צריך לתמרן. עצרנו רגע לחשוב עד כמה אדם אחד יכול לעשות בבת אחת – ועלה הרעיון של צוות סופ”ה, כשהמטרה היא להביא אש אפקטיבית ויעילה בזמן קצר לרמת הגדוד”.

 

הצוות עצמו יהיה מורכב משתי חוליות: אוויר וקרקע. חוליית האוויר, תחת פיקוד הקס”א, תתמקד בתקיפת מבנים על ידי “רומח”, הפעלת מסק”רים (מסוקי קרב) ואש סטטיסטית, בעוד חוליית הקרקע, תחת פיקוד הקש”א, תתמחה בתקיפת מטרות באמצעי אש יבשתיים וחמ”מ (חימוש מונחה מדויק). בראש שתי החוליות יעמוד מפק”צ, שיהיה כפוף למג”ד ותפקידו יהיה תכנון האש הגדודית, היבשתית והאווירית. בשורה התחתונה: הקש”א והקס”א יתכננו – המפק”צ יאשר.

 

יורדים לרמת הגדוד

איך מתבצעת העבודה של צוות סופ”ה הלכה למעשה? באחריות אנשי הצוות לסייע למג”ד בתכנון הפעלת האש ובתיאום בין הסיוע לתמרון. בפועל – להפעיל ולתזמן אש תותחים, רקטות, מרגמות, חמ”ם, מסק”רים ומטוסי קרב. יכולת מרכזית ובולטת של הצוות, היא כשירותו להתפצל לשתי חוליות ולעבוד בנפרד. הצוות, שיהיה כשיר ללחימה גם בתצורה רגלית וגם ברכובה, צפוי להיכנס לכל גדוד מתמרן בצה”ל עד סוף 2015, בין אם כצוות סדיר או מילואים. 

 

“בכל צבאות עולם קיימת המסגרת הזו”, מסביר רס”ן יוסף. “בארצות הברית, לדוגמא, זה נקרא צוות T.S.I.F (Fire Support Team). בצה”ל, יכולת החיפוי היחידה שעומדת לראשות גדוד מתמרן, בין אם חי”ר או שריון, שבה יכול לשלוט – הייתה ארטילריה. המסק”ר ושאר האמצעים השונים המתפתחים, לא ירדו לרמת הגדוד. במבצע ‘צוק איתן’, לדוגמא, היה גדוד שהפעיל כטב”ם, כך שהחלטנו שזו יכולת בסיסית שאמורה לעמוד לרשותו של כל גדוד. עוד נקודה שחשוב להבהיר, היא שהצוות לא בא למנוע או לבטל את הכשירויות שנדרשות ממפקדים בהפעלת האש. זה לא בא אחד על חשבון האחר. המטרה היא לתת לגדוד עוד יכולת של עיניים מקצועיות, כדי שיוכל להפעיל את האש בצורה מיטבית”. 

 

הצוות יהיה מורכב מאנשי חת”ם בלבד?

 

“הקמנו לאחרונה צוות באחת היחידות המיוחדות בצה”ל, שם המפק”צ הוא איש חת”ם, הקש”א הוא מילואימניק של היחידה והקס”א אף הוא קצין של היחידה שעבר קורס קס”א גדודי. בעתיד אנו רואים מפק”צ שהוא ‘בעל הבית’, קש”א שיהיה קצין מתמרן, שריון או חי”ר, שיעבור את הכשרתו בשבטה וקס”א, קצין מתמרן שיעבור קורס קס”א גדודי”.

 

מתי תיושם התפיסה?

 

“היא כבר אושרה על ידי קתמ”ר, תא”ל רועי ריפטין, ותוצג בקרוב למפקד זרוע היבשה, אלוף גיא צור. במקביל, מתבצעת עבודת מטה כדי לתכנן את הצוותים. חשוב להדגיש שבמקביל אנו כבר עובדים בהיבט הארגוני. כמו שאנחנו רואים את זה כרגע, במהלך שנת 2015 יהיה צוות סדיר בכל חטיבת חי”ר, ושאר הצוותים יורכבו מאנשי מילואים”.

 

הכתבה פורסמה במגזין “ביבשה”.