בחודש שעבר השלים חיל התותחנים את סגירתה של יחידת “מיתר”. סא”ל שגיא פינק, מפקדה האחרון של היחידה המיוחדת, מספר על הנסיבות שהובילו להקמתה ועל התקופה הארוכה בה נשמרה תחת מעטה החשאיות:
“סיפורה של יחידת מיתר אינו רק סיפור של טילים משוכללים ואמל”ח מתוחכם. זהו, קודם כל, סיפורם של אנשים שידעו לחלום ולהפוך חלום למציאות. מפקדים ש’הגדילו ראש’, שידעו ליצור ‘יש מאין’, לוחמים שהבינו כי הגיעו למשפחה מיוחדת – משפחת מיתר, ונתנו מעצמם מעל ומעבר.
“מעטה החשאיות, שהיה מאז ומתמיד חלק בלתי נפרד מאופייה של היחידה, הוביל לכך שסיפורה של היחידה נותר נחלתם של אלו שחלקו את הסוד לאורך שנות קיומה. כיום, לאור חשיפת טיל ה”תמוז” ומשגר ה”פרא”, נוצרה ההזדמנות לספר את סיפורה של יחידה מיוחדת זו.
“בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים, הוחלט בצה”ל כי יש לשנות את יחסי הכוחות ואת קצב השחיקה של כוחותינו באמצעות מערכות נשק חדישות, אשר ישנו את המאזן המקובל בשדה הקרב הקונבנציונאלי. הבעיה הייתה הנחיתות הכמותית של השריון הצה”לי אל מול השריון והרק”מ של צבאות האויב.
“גדוד 427 הוקם כחלק ממערך הנמ”ד (נשק מדויק) היבשתי, בשנת 1987. בתחילה ישבה מפקדת הגדוד במחנה ג’וליס, ומשם עברה למחנה הקבע – יפתח. בשנותיה הראשונות, בין השנים 1987-1989, מנה הגדוד פלוגות “חפיז” (נגמ”ש M-113 עליו מותקן משגר טילי תמוז) בלבד. בשנת 1989 נכנס למערך משגר ה”פרא” (משחית טנקים המשמש גם הוא כפלטפורמה לשיגור טילי תמוז), ואיתו הוקמה פלוגה.
“לאחר קליטת הפרא במערך, אט אט הוקמו שתי פלוגות “פרא”, פלוגת סיור ופלוגת מפקדה.
“בין השנים 1987-2005 עסק הגדוד באימונים בלבד. ירי מבצעי לא בא בחשבון, עקב הרצון לשמר את טיל התמוז למלחמת הקיום הבאה של צה”ל, מתוך ההכרה בטיל זה כ”נשק יום הדין”.
“בשנת 2005, עסק הגדוד בהתאמת האמל”ח לשדה הקרב העדכני. כאמור, מערך הנמ”ד הוקם על מנת לתת מענה לשיירות טנקים סוריות בזמן מלחמה.
“עם השתנות האויב, עלה הצורך בהתאמת ייעוד המערך ללחימה אורבאנית, תוך התמודדות עם מטרות נקודתיות (משגרים, חוליות שיגור, מפקדות, מחסני אמל”ח ועוד). לאחר מודל מבצעי במהלכו תורחשה תקיפת מוצב חיזבאללה בגבולה הצפוני של המדינה, אושרה הפעלתו של הגדוד במידת הצורך להתמודדות עם אירוע מבצעי.
“בתאריך 21 בנובמבר 2005 בוצע הירי המבצעי הראשון של יחידת מיתר לעבר מוצב חזבאללה בדרום לבנון. אירוע זה היווה את יריית הפתיחה להפעלתו המבצעית של הגדוד, שלקח חלק ניכר במלחמת לבנון השנייה, במבצע עופרת יצוקה, ובמבצע צוק איתן.
“מלבד השתתפות הגדוד במלחמות ובמבצעים המוזכרים, ביצע הגדוד תעסוקה מבצעית ייעודית בגזרות השונות: סוריה, לבנון ורצועת עזה. במהלך פעילות הבט”ש האופרטיבית השמיד הגדוד משגרי רקטות ברצועת עזה, תותחים ומקלעים בגזרה הצפונית.
“בשנת 2015 הוחלט בצה”ל על חשיפת מערך החמ”מ (חימוש מונחה מדויק), שעד אז סווג כסודי ביותר. בכתבות שפורסמו באתרי החדשות הוצג לראשונה מזה 30 שנים טנק הטילים – “הפרא”. מערך טילי התמוז יצא לאור עם חשיפת תמונות האמל”ח, המשגרים ופעילות היחידה.
“לצד הפעילות הייעודית והסיכולים הממוקדים שביצעה, לקחה היחידה במקביל חלק משמעותי ופעיל בפעילות המבצעית באזור יהודה ושומרון. במסגרת זו ביצעה היחידה מעצרי מבוקשים, תפיסות גדולות של אמל”ח, שיבוש וסיכול פיגועים.”

מתוך טקס סגירת היחידה (צילום: דו”צ)
יותר מ-1,000 הפעלות מבצעיות
טילי התמוז בצה”ל ימשיכו להיות בזמינות מבצעית ולוחמי “מיתר” פוזרו בחודשים האחרונים בין יחידות חיל התותחנים. אתר ynet מדווח כי טיל התמוז עבר שדרוגים במהלך השנים וכיום מופעל בגרסתו החמישית, עם טווחי ירי של עד 30 ק”מ (לפי היצרנית רפאל). לצבא הדרום קוריאני נמכר התמוז על גבי פלטפורמה של טנדר פורד שנושא משגרים קלים. “היחידה הורכבה מלוחמים ומפקדים מצוינים אבל לצערי היא נסגרה. מדובר בחלק מארגון מחדש של סדר הכוחות בצבא וחידוש אמצעי הלחימה”, אומר קצין בכיר בחיל התותחנים, “הכנסנו אמצעים חדשים שונים, בהם מכ”מים טקטיים”.
בחלוף השנים היחידה צברה יותר מ-1,000 הפעלות מבצעיות של הטיל תמוז, עשרות מהן בשנים האחרונות, נגד מטרות של הצבא הסורי ברמת הגולן, בתגובה על זליגות רקטות ופצמ”רים לשטח ישראל. סרטון עם ביצועים מבצעיים של טיל התמוז מהעבר (לחץ כאן לצפייה בסרטון) חושף את ייחודיות אמצעי הלחימה הזה: היכולת לנהג ולשלוט בטיל עד לרגע האחרון, תוך צפייה במטרה במהלך המעוף. במבצע צוק איתן שוגר הטיל לעבר בית עם מחבלים ברצועת עזה. בשניות האחרונות לפני הפגיעה במטרה זיהו הלוחמים אישה פלסטינית בחלון המבנה, ולכן הסיטו את הטיל ומנעו פגיעה באישה. בסך הכל שוגרו כ-400 טילי תמוז למטרות טרור ברצועת עזה בקיץ 2014.
“הסרטון הזה ממחיש את הערכים שלנו”, הסביר הקצין, “כמו שכאשר ללוחם נכנס בין כוונות ה- M-16 שלו אדם חף מפשע והוא לא יורה, כך גם אצלנו, ביצוע המשימה הוא לא בכל מחיר. לא מדובר ב’שגר ושכח’. יש ללוחם חצי דקה עד דקה להחליט האם הוא שומר על הערכים שלנו כצבא”. בשאר ביצועי התמוז בסרטון ניתן לראות שיגורים ופגיעות שלו במטרות של חיזבאללה במהלך מלחמת לבנון השנייה.
סגירת יחידת “מיתר” מהווה חלק מהדילמות שמלוות את התעצמות זרוע היבשה בשנים האחרונות, אל מול תופעת האויב הנסתר והנעלם שמאפיינים את חמאס וחיזבאללה. ההתלבטות היא האם להשקיע יותר ברכש של רקטות וטילים מדויקים על חשבון פגזים ארטילריים קלאסיים לתותחים, שהפגיעה הסטטיסטית שלהם עלולה לגרום לנזקים אגביים, אך עלותם זולה בהרבה. “אנחנו משמרים את התמהיל הזה בצורה מיטבית, מאגד ארטילרי הפכנו לחטיבת אש שמשלבת יחד נשק סטטיסטי עם דיוק”, הסביר הקצין. “יש מקום חשוב לארטילריה גם במלחמה הבאה”.