תא"ל אברהם בר דוד (1976-1980)

תא"ל
אברהם בר דוד
(1976-1980)

קצין תותחנים ראשי 1976-1980

1938 - נולד ברומניה
1951 - עלה ארצה והשתקע במחנה המעבר שער העליה.
1956 - התגייס מה"עתודה האקדמית" לצה"ל.
חייל בגדוד ה- 155 מ"מ הנגרר הראשון בצה"ל.
1957 - סיים קורס קציני חת"ם בהצטיינות.
מדריך בחת"ם.
1967 - סגן מפקד גדוד מרגמות כבדות בחטיבת "גולני".
1967-1969 - מפקד קורס קציני תותחנים, מג"ד מילואים.
1969 - סגן מפקד ארטילרי בפיקוד מרכז.
1973 - מפקד תותחנים בפיקוד הצפון.
1973-1974 - ראש ענף מחקר בחיל התותחנים.
1974-1976 - מפקד בית הספר לתותחנות שדה.
1976-1980 - קצין תותחנים ראשי.
1980 - מיועד לתפקיד ראש מטה מפקדת חילות השדה.
התיישב במושב סלעית, בשומרון.

עם הגיעי לתפקיד קתמ"ר היתה לי "אידיאה - פיקס" מה עלי לעשות בתפקידי. רשמתי את כל הנקודות שחשבתי כי עלי לבצע והתפללתי שתקופת שירותי כקצין תותחנים ראשי תהיה תקופה שקטה, כדי שאוכל לעמוד במה שקבעתי לעצמי ולחיל. מתוך ניסיוני בתפקידים שונים בחת"מ הבנתי, כי תפקידו של כל חת"ם הוא לסייע בזמן הנכון ובמקום הנכון בו נדרשת האש. כן, ידעתי שקתמ"ר איננו מתבטא במלחמה, כיוון שבעת מלחמה הוא משמש אך ורק כ"יועץ" לרמטכ"ל, ולפיכן יהיה עלי לבנות חיל, שיהיה מוכן לבאות. השקעתי את מירב מרצי בשלושה תחומים: א. העלאת רמת התחמושת, העלאת רמת האפקטיביות של התחמושות השונות הקיימות בחיל התותחנים. ב. שיפור מהותי באמצעי הלחימה - בתקופתי שיפרנו את האמצעים מן הכוונת הפשוטה המכוונת את התותח ועד למכשירי האיכון המסובכים ביותר ג. התחום האנושי - בתחום זה, דרשנו כח אדם שיהיה מסוגל להפעיל את האמצעים המשוכללים. את כל הנקודות ששאפתי לשפר או לפתח, ביצענו. ידעתי כי פיתוח האמצעים והשיטות, יהנו את הבאים אחרי בתפקיד. אך כך גם אירע כשהגעתי אני, לתפקיד. נהניתי מעבודתם ומשיפוריהם של קודמי. אין לי ספק שגם אם קידמתי בעשרה אחוזים את מה שרשמתי לי כי עלינו לפתח ולשכלל, הרי זה סייע לחת"ם, להפוך למה שהוא היום.