מיצוי הפעלת "רוכב שמיים" במלחמה

צוותי "רוכב שמיים" מסייעים לגדודים המתמרנים במשימות איסוף, סגירת מעגלי תקיפה והכוונת כוחות. אך האם מתחייב מכך שעל הצוות להיות אורגני לגדוד או שאולי דווקא הרמה החטיבתית מתאימה יותר להפעלה יעילה של כלי הטיס? מאמר מיוחד בוחן את מיצוי הפעלת "רוכב שמיים" במרחב הגדוד והחטיבה במצב מלחמה

מאת סא"ל אביב נוף

צילום: דו"צ

יחידת "רוכב שמיים" הוקמה בחודש אוקטובר 2010. היחידה עברה מספר הפעלות מבצעיות במצבי התפקוד השונים, לקחה חלק במבצעים השונים והשתתפה במאמצי הביטחון השוטף של צה"ל.

מאמר זה יבחן את מיצוי הפעלת רוכב שמיים במרחב הגדודי והחטיבתי במצב תפקוד "מלחמה". שאלת המחקר העומדת בבסיס מאמר זה היא האם רוכב שמיים צריך להיות כלי אורגני ברמת הגדוד או כלי אורגני ברמת החטיבה, שמוקצה משימתית לגדודים על פי צורך?

מבצע "צוק איתן" ישמש כמקרה המבחן לצורך מאמר זה, במהלכו אשווה את אופן הפעלת הצוותים בשלוש חטיבות מתמרנות.

מאמר זה יתעמת עם הטענה שיש צורך בצוות כטב"ם (כלי טיס בלתי מאויש) טקטי אורגני למג"ד. דעתי היא שיש מקום לבחון האם נכון שהצוות יהיה אורגני ולבדוק את זה לפי צורות הקרב השונות. אני טוען שבצורת קרב התקפה אין למג"ד פנאי לעסוק בצוות או לקבל ממנו נתונים, ולכן היתרון המשמעותי של האורגניות בא לידי ביטוי בשלב ההתקדמות וההגנה.

לכן, עקב פער תמידי בכמות הצוותים, נכון יהיה להפעיל את הכטב"ם מהחטיבה ולהקצות לגדוד בשלב ההתקדמות וההגנה, ובהתקפה להסתכל למרחב ההתעניינות של הגדוד אך לא להפריע למג"ד להילחם על היעדים.

מוכנות יחידת "רוכב שמיים" למלחמה

ייעודה של מערכת "רוכב שמיים" הינו מערכת כטב"ם ברמת הגדוד, בהפעלה מיידית, שמטרתה היא סגירת פערי איסוף וסגירות משימתיות במתארי הלחימה השונים. צוותי "רוכב שמיים" מוכשרים ביחידה ומצטוותים כת"פ מלא לגדודים המתמרנים.

משנת 2011 מפקד הצוות הינו קצין, ומסוף שנת 2012 החלה היחידה להתאמן עם כוחות החי"ר והשריון בפלגות. כל פלגה מנתה מספר צוותים בפיקוד מפל"ג שעבד ברמה החטיבתית. כל צוות הוכפף לגדוד או למפקדת החטיבה, והיה סנכרון מלא של המשימות בין הצוותים. למעשה, החל מתקופה זו, עבדה היחידה ברמת החטיבתית, כאשר מספר צוותים הוקצו באופן אורגני לגדודים באופן מלא. חלקם הוקצו בסיוע ישיר או עקיף במהלך הלחימה, אך לא נכחו פיסית בסביבה הגדודית.

קודם למבצע "צוק איתן", לחמה יחידת "רוכב שמיים" במבצע "עמוד ענן" בסד"כ רב של צוותים שאורגנו בפלגות מוקטנות. בכל מפקדת חטיבה פיקד על הצוותים מפל"ג של היחידה שהיווה מפקד פלגת "רוכב שמיים" ויועץ המח"ט לענייני הפעלת כטב"ם.

בסיכום אותו מבצע, אחד הלקחים המשמעותיים היה שיש לשמר את מבנה הפלגות בחטיבות ונכון יותר להפעיל את הצוותים ממפקדת החטיבה, דבר שמביא לתוצרים יעילים יותר ורלוונטיים יותר לכוחות המתמרנים, בעיקר עקב סביבת העבודה הנוחה של הצוותים במרחב המפקדה.

ניהול הקרב

בחלק מהחטיבות צוות "רוכב שמיים" אחד הוקצה ת"פ מלא לגדוד לכל אורך המלחמה ואחרים פעלו ת"פ החטיבה. בחטיבות אחרות מפקד החטיבה החליט שהפעלת הצוותים תתבצע ממפקדת החטיבה, תוך סיוע בשלבים רלוונטיים ישירות לגדודים. לשתי השיטות יש יתרונות וחסרונות, שבהם אדון בפרק הסיכום, והנתונים המוצגים בפרק זה רלוונטיים לדיון ולאחריו.

אחלק את המצב לשתי תקופות זמן מרכזיות מבחינת הפעלת היחידה במהלך המבצע ואקביל אותן למהלכים העיקריים של המבצע:

תקופה ראשונה: מציאת גופות שלושת הנערים החטופים בגזרת יהודה ושומרון, הורדת הכוננות באיו"ש והעלאת הכוננות בגזרת עזה. ביחידה, שלב זה התאפיין בצבירת סד"כ, ריענון הפקודות, וטיסות איסוף רבות בגזרת הרצועה על-ידי הצוותים הסדירים.

המשימות שהוטלו על הצוותים בתקופה זו כללו סריקת הגדר ואיתור נקודות התורפה המבצעיות במרחב, סריקה באיתורים חקורים המהווים איום לצירי התמרון העתידיים של כוחותינו, והכוונת אש של גורמי התקיפה השונים לרבות רישום שטח וטיווח ארטילרי.

תקופה שנייה היא תקופת התמרון, במהלכה המשימות היו איתור המנהרות והשמדתן ופריסת היחידה במספר פלגות בכלל החטיבות. עיקרי הממצאים של צוותי היחידה במבצע היו זיהוי ירי צלפים, זיהוי שיגורים, שלילת חטיפות, הכוונת אמל"ח צה"לי וזיהוי ירי תמ"ס.

היבט נוסף בניהול הלחימה הינו שעות הטיסה של צוותי היחידה בפילוח של טיסה ממפקדת החטיבה אל מול טיסה בגדודים. הפעלת הצוותים שהופעלו ת"פ אורגני של גדוד מהוות מספר זעום בלבד מסך שעות הטיסה של היחידה במלחמה. הצוותים שטסו ממפקדת החטיבה הטיסו פי שניים יותר מהצוותים שהוקצו לגדודים.

לסיכום הממצאים, צוותי היחידה אספו מודיעין, הכווינו אש, איתרו אויב, ביצעו גיחות מל"מ והפיקו תוצרים רבים ביותר. מתוך הנתונים, 95% הגיעו מצוותים שהטיסו במפקדת החטיבה. נוסף על כך, הרוב המכריע של סגירת המעגלים של הצוותים בוצעו ממפקדת החטיבה, שכן זוהי סגירת יעילה יותר עקב האמצעים הדרושים לכך. גם את משימת הארטילריה והטיווח לא ביצעו כלל מהגדודים אלא ממפקדת החטיבה. מהנתונים עולה כי צוותים שהופעלו ממפקדת החטיבה היו אפקטיביים יותר במשימותיהם והשפיעו על הממצאים, המודיעין שנאסף והאש שהוכוונה, והביאו למימוש ייעוד הצוות בצורה טובה יותר.

ניתוח הפעלת רוכב שמיים במסגרות השונות

ניתוח זה מבוסס על השוואה בין צוותי "רוכב שמיים" שהופעלו באופן שונה: צוות שהוקצה ת"פ מלא לגדוד לכל אורך הלחימה, צוות שפעל ת"פ מפקדת החטיבה, וצוות שפעל במסגרת חטיבה בה הוחלט שכל הצוותים יעבדו ת"פ מפקדת החטיבה תוך מתן סיוע לגדודים בשלבים הרלוונטיים באופן ישיר. באופן זה אחד הצוותים ביצע משימות ת"פ הגדודים, אך בהטסה מרחוק. לא היה חשש כי המשימה תבוצע בצורה פחות יעילה, שכן העובדה שהצוות מטיס מאזור "שקט" יחסית (מפקדת החטיבה) ולא נתון לאיום מתמיד בתוך שטח האויב, תאפשר לו למצות את יכולת הכלי, לסרוק ולאתר אויב באופן יעיל יותר.

בנוסף, בהפעלה מרוכזת חטיבתית, הצוות יכול לקבל נתונים ומידע על הלחימה מכלל הסנסורים הנמצאים בחטיבה ולהיות גמיש למשימות החטיבתיות. כן הייתה היכולת לרכז מאמץ של מספר צוותים להתקפה של גדוד מסוים או לאבטחת עבודה על פירי מנהרות, לצד מציאות פירים אלו. בנוסף, הייתה היכולת לסגור מעגלים מול גורמי אש בצורה מהירה עקב חיבור הצוות לגורמי האש בחטיבה והימצאותם עם תקשורת נייחת. כשנדרש הצוות לעבוד ת"פ מג"ד מסוים, בוצע תיאום ציפיות וקבלת המשימה בקשר, והצוות עבד על תדר מבצעים גדוד וידע לתת את האיתורים הרלוונטיים והמידע הרלוונטי למג”ד, בנוסף למידע נוסף שהיה ברשותו עקב קרבתו למודיעין בחטיבה, מידע שלעיתים לא היה מצוי בזמן אמת בידי הגדוד.

בחטיבות בהן הוחלט על פיצול הפלגה בין המפקדה לצק"גים, השיקולים להחלטה היו הרצון למשימות נוספות ולהקצתו תחת הגדוד, תוך הבנה כי הגדוד יקבל את הסיוע מהצוות והצוות עצמו יופעל רק תחת הגדוד. צוות הלוחמים הגיע לאיתורים רבים ולמציאת אויב שסייעה לגדוד בהתקפה וההגנה, אך הצוות עבד כשהגדוד עבד. בזמן שהגדוד היה במנוחה, וכפועל יוצא מכך בהגנה, לא הטיס הצוות את המטוס כדי להיות יעיל למשימה הבאה שצפויה לגדוד. כך יצא שצוות אחד הפעיל את הכלי למשך מספר שעות מועט ביום, ובשאר הזמן שימש כלוחמי חי"ר עם הכוח.

להלן ניתוח הפעלת צוות "רוכב שמיים" לאור עקרונות המלחמה הרלוונטיים להשוואה בין הפעלה גדודית להפעלה חטיבתית:

  1. ריכוז מאמץ: עצם היכולת של החטיבה להפעיל שני גורמי חוזי אורגניים למשימה מסוימת בפרקי זמן מוגדרים, ללא תלות בגורמים נוספים, מהווה חוזק לחטיבה. כאשר הצוות נמצא במרחב הגדודי, אין יכולת לשלוט בהפעלה שלו ברמה החטיבתית עקב היותו בתוך מרחב הלחימה ומושפע מגורמי השטח והמשימות הגדודיות.
  2. מיצוי הכוח: רוכב שמיים הינו משאב בחוסר. הקצאתו לגדוד אחד תמנע מהגדודים האחרים לקבל את היכולות לצורכיהם. לכן, השארת הצוותים בחטיבה ויצירת תוכנית משימה כזו שתביא בחשבון את כלל הצרכנים של החטיבה ותביא למיצוי כוח נכון ואפקטיבי של הכלי.
  3. רציפות והמשכיות: צוות גדוד מתמרן לא מבצע משימות ברצף לכל אורך הלחימה. גדוד מתמרן, כמו גם כוחות המוקצים תחת פיקודו באופן מלא, מבצע משימות בלחימה וגם נמצא במנוחה. צוות רוכב שמיים שנמצא צמוד לגדוד, "חי" עם הגדוד ופועל לפי שעון הלחימה הגדודי, וכתוצאה מכך אין לו את היכולות לפעול ברצף לכל אורך הלחימה. צוותים שמתמקמים במפקדת החטיבה יכולים לבצע משמרות וחלוקת סד"כ כזו בין הלוחמים שתאפשר הפעלה רצופה של הכלי לאורך כל שלבי הלחימה וקיום שעון לחימה סדור אל מול המשימות.
  4. פשטות: הפעלה מתוך שטח בנוי הינה אירוע מורכב. מיקומה הגלוי של האנטנה המתקשרת, הפעלת הכלי תחת אש, דילוגים מרובים, ביצוע משימה תחת איום – כל אלו מהווים מציאות מורכבת להפעלת כלי טיס שהפעלתו דורשת מיומנות רבה. הימצאות בסביבת לחימה אחורית המאוימת פחות ממרחב הלחימה הקדמי, יכול להביא להפעלה פשוטה של הכלי ולביצוע משימה יעילה.
  5. אבטחה: "רוכב שמיים" הינו חלק מהותי מעיקרון האבטחה. היכולת לסרוק שטחים מסביב לגדוד ובציר ההתקדמות מהווה תצפית עילית תמידית אשר מסייעת למג"ד וכוחותיו בעת תנועה או שהייה בשטח. כאשר הצוות בגדוד, הוא "חי" את המעגל הקרוב לגדוד ובודק קרוב לכוחות, ובעצם עשוי לגרום לכוחות לתלות בו את האבטחה. כאשר הצוות נמצא במפקדת החטיבה, הוא מבין את השטח בצורה מרחבית ומבין מה מאיים על כוחות הגדוד. במקביל, נדרשים הכוחות לאבטחה עצמית תוך קבלת סיוע מצוות אווירי.
  6. עומק ועתודה: עיקרון זה רלוונטי להפעלה רציפה של צוות "רוכב שמיים", בין אם נמצא ת"פ מלא של גדוד ובתוך שטח האויב ובין אם נמצא במרחב מפקדת החטיבה. הצוות נדרש להפעיל את הכטב"ם ברציפות תוך שמירה על חלקי חילוף ושעות מנוחה לצוות כך שישמשו לעומק להפעלה רצופה וכעתודה למקרה שנדרשים מספר כלים במקביל לזמן נתון. כאשר הצוות נמצא במרחב הגדודי, הוא מוגבל מאוד בהקשר הזה, הן מבחינת כמות הציוד שיכול להיות איתו, כמות אנשי הצוות, היכולת לנוח בין הגיחות והיכולת לעלות מספרי כלים במקביל, ללא יכולת קבלת חלקי חילוף באופן רציף לתוך השטח.

 

מסקנות ולקחים

אבקש להציב עקרונות להפעלה ושימוש ב"רוכב שמיים" אשר ישמשו את המפקד בקבלת ההחלטה על אופן ההחלטה והשימוש בכטב"ם, ויהוו כלי למיצוי יעיל יותר של האמל"ח. חשוב להדגיש שעקרונות אלו רלוונטיים לכל זירות הלחימה ולכל מצבי השח"מ (שגרה, חירום, מלחמה).

א. מיקום צוות "רוכב שמיים": לצוות "רוכב שמיים" מספר אופציות להתמקמות. הראשונה, עם כוחות הגדוד, צמוד לחפ"ק מג"ד או ת"פ כוח גדודי אחר. היתרון שבמיקום הינו החיבור לגדוד ו"הרגשת" מרחב הלחימה ממקור ראשון וסיוע לכוחות בהתאם. החיסרון שבמיקום זה הינו אי היכולת לעבוד בצורה רציפה, בחירת שטחים להמראה ונחיתה במרחב הלחימה, אי היכולת לטוס באופן רציף והתקבעות לאופן פעולה הגדודי – כאשר הגדוד בתנועה הצוות מטיס וכאשר הגדוד במנוחה הצוות נח. מיקום זה אינו מאפשר מיצוי יעיל של הכלי לאורך זמן.

המיקום הנוסף הינו במפקדת החטיבה. זהו המיקום המועדף לדעתי. במיקום זה הצוות מבין את מרחב הלחימה מחד, ויכול להטיס באופן "בטוח" יחסית עקב מיקומו העורפי מאידך. הצוות מחובר לכלל הגורמים החטיבתיים בהיבט המודיעין, האג"ם, התקשוב, האחזקה והלוגיסטיקה, וחשוף למידע רב אשר יכול לסייע לו בהבנה טובה יותר של המשימה ובסיוע יעיל יותר לגדוד. מהנתונים שנאספו במהלך "צוק איתן", צוותים שהתמקמו במפקדת החטיבה היו יעילים יותר באיתור אויב והכוונת אש מאשר צוותים שהופעלו במרחב הלחימה הגדודי ואף טסו מספר שעות רב יותר.

ב. הקצאה משימתית מול הקצאה ת"פ מלא: אחת מתכונות המג"ד המתמרן הצה"לי היא הרצון שכלל האמצעים יהיו ת"פ שלו באופן מלא. לתכונה זו יש יתרון בכך שהדבר יוצר נגישות בהפעלת האמצעים הנתונים למרותו של המג"ד, אך מביאות לכך שהאמל"ח לא ממוצה באופן יעיל שכן הוא מופעל לעיתים רחוקות. לדעתי, נכון שצוות "רוכב שמיים" יופעל ממפקדת החטיבה, ת"פ אג"ם החטיבה, ויוקצה משימתית לכוחות החטיבה, בין אם לגדודים ובין אם למכלולים השונים בחטיבה. אני טוען שהקצאה ת"פ מלא לגדוד ספציפי ללחימה מהווה הפעלה לא נכונה של הכוח. גדוד בהתקדמות ובהפעלה יפעיל את הצוות שלו ואילו כאשר הגדוד ייערך להגנה ויחל בסבב של מנוחת הלוחמים, הצוות לא יוכל לפעול בשלב זה שכן הוא נדרש גם כן למנוחה. הקצאה משימתית, כאשר הצוות נמצא במפקדת החטיבה, תביא להפעלה רציפה והקצאת המשאב לכל גדוד בזמן ובמקום שהוא יצטרך, וכך ייהנו כלל הגדודים והמכלולים החטיבתיים מהממצאים שהצוות יאסוף. מנתוני "צוק איתן" עולה כי הצוותים שהופעלו ממפקדת החטיבה הביאו ליותר מידע מודיעיני והכוונת אש שהשפיעה ישירות על כוחות הגדוד.

ג. מוטות השליטה של המג"ד בשלבי הלחימה השונים: לדעתי, למג"ד מתמרן ביבשה אין את הקשב להפעלת צוות "רוכב שמיים" באופן ישיר ויעיל בכל שלבי הלחימה. מג"ד יכול לתת משימה לצוות בשעת התקדמות, אך מרגע מגע כוחות הגדוד עם האויב ותחילת שלב "על יעד", מתעסק המג"ד באויב שלפניו ולא בצוות או בממצאים שהוא מעלה, שכן הגדוד נמצא במגע. משימת הצוות בשלב זה היא סריקה מעבר למגע למניעת הגעה עתודות של האויב. לאחר כיבוש היעד, הגדוד אמור להיערך להגנה, שלב שבו הצוות הוא רלוונטי ומשפיע, אך בשלב זה, במידה והצוות נמצא במרחב הלחימה הגדודי, הוא יידרש לנוהל קרב לשלב הבא או מנוחה של הלוחמים לפני שלב התקדמות הבא ולא יהיה לגדוד חוזי מהאוויר. לפיכך, נראה שהמג"ד המתמרן יפעיל את הצוות באופן ישיר בשלב "אל היעד" ובשלב היערכות להגנה, עובדה שמחזקת את ההקצאה המשימתית של הצוות.

ד. אמצעי איסוף נוספים ופשוטים לתפעול במרחב הגדודי: כיום, לכל פלוגה וגדוד חי"ר מתמרן יש רחפנים. הרחפן הינו כלי קל לתפעול, זול, זמין וללא מגבלות המראות ונחיתות מהשטח. הרחפן מוגבל אמנם במרחק הטיסה שלו, אך הוא רלוונטי למרחב התמרון הגדודי. לכלי זה, שנמצא בתפוצה רחבה ומופעל על-ידי הפלוגות והגדודים, יש יתרון על הפעלת "רוכב שמיים" במרחב הלחימה הגדודי. צוות "רוכב שמיים" מביא עימו כלים גדולים באופן יחסי אשר נדרשים להימצא בתיקים שנמצאים בכלי רק"מ הגדודיים. בנוסף, הצוות נדרש למצוא נקודת המראה ונחיתה שצריכה להיות בשטח פתוח, וכן נדרש להחזיק חלקי חילוף רבים להמשך טיסות רצופות ללא תקלות. לדעתי, נכון יותר שהגדוד יפעיל באופן אורגני רחפנים שנותנים מענה לטווח העניין הגדודי. לצוות "רוכב שמיים" יש יתרון בזמן הטיסה, מרחק הטיסה והיכולת לסגור מעגלים עם גורמי אש ותצפית נוספים. יתרונות אלו באים לידי ביטוי כאשר לצוות מספר קטן ככל הניתן של הגבלות הקשורות בהמראה, נחיתה, חלקי חילוף וירי על הצוות. אני סבור כי נכון להתאים בין הכלי ובין הפשטות שנדרשת לגדוד חי"ר או שריון, ואת צוות "רוכב השמיים", על כלל המורכבויות והיתרונות, להפעיל ברמה החטיבתית ולסייע לגדוד היכן שניתן.

ה. עבודה לטובת הגדוד ממרחב מפקדת החטיבה: לאור האמור לעיל, המסקנה החשובה לדעתי היא שהצוות צריך לפעול מתוך מרחב מפקדת החטיבה לטובת הגדודים המתמרנים. מסקנה זו לא צריכה לפגוע בשימור האורגניות של הצוות מול המג"ד המתמרן ואינה אמורה לפגוע בעבודה רצופה מול הגדוד, אלא להיפך; הטסה והפעלה מסביבה עורפית תייצר עבור הגדוד יעילות ורלוונטיות רבים יותר מצוות הטסה אשר זמין לכלל מקורות החטיבה וכלל המידע, ונדרש להעבירו ולמצות אותו עבור הגדוד.

ו. היתרונות בהפעלה ת"פ החטיבה: איסוף מודיעין של צוות "רוכב שמיים" נועד להכוונת אש ולסיוע לגדוד המתמרן. אחת הדרכים להשגת איסוף נכון היא חקירה של מודיעין חקור או מודיעין בזמן אמת. לטובת חקירת איתורים, נדרש הצוות לסביבת עבודה סטרילית (יחסית למרחב הלחימה גדודי) ולהכוונה מודיעינית צמודה של מודיעין החטיבה. משימה נוספת של הצוות היא להוות עזר לפיקוד ושליטה למסגרת המסתייעת. לעתים הכוחות אינם יודעים את מיקומם המדויק או נדרשים להכוונה בניווט (בדגש של שטח בנוי או שטוח סבוך) והצוות יכול לזהות את הכוח מהאוויר, להתאפס על ציר התנועה הרצוי או על כלל הכוחות, ולהכווינם בצורה מדויקת יותר ליעד או להבנה היכן נמצאים כלל הכוחות. בהיבט הכוונת האש, מרבית אמצעי האש הדורשים הכוונה נמצאים ברמת החטיבה. צוות "רוכב שמיים", כגורם אוסף, נדרש לסגור מעגל על מטרות בקבועי זמן קצרים ולכן החיבור של גורם אש וגורם אוסף שנמצאים באותו מקום הינו מהותי להכוונה יעילה והשמדת אויב.

ז. מימוש נכון של עקרונות מלחמה: בבחינה תחת כלל העקרונות, ניכר יתרון משמעותי להפעלת "רוכב שמיים" ת"פ החטיבה ולא ת"פ הגדוד ישירות לכל אורך הלחימה. עקרונות המלחמה מהווים כלי לתכנון ובחינת התוכניות והפעלת הכוח, ולדעתי יש להתייחס אליהם גם בתכנון ההפעלה של צוות "רוכב שמיים".

ח. ייעוד צוות "רוכב שמיים": כיום, ייעודו של צוות "רוכב שמיים" הינו מערכת חוזי עילי לצק"ג, המבצעת משימות איסוף, סגירת מעגלי תקיפה והכוונת כוחות בצורות הקרב השונות. מהנתונים העומדים בבסיס מאמר זה, נכון להסיק שצוות "רוכב שמיים" הינו אפקטיבי יותר בהפעלה לטובת הגדוד, אבל מקומו הוא במרחב עורפי, במפקדת החטיבה. לפיכך, ייעוד צוות "רוכב שמיים" צריך להשתנות ולהיות "מערכת חוזי עילי לצק"ח, המבצעת משימות איסוף, סגירת מעגלי תקיפה וביצוע משימות ת"פ כוחות בצורות הקרב השונות". ייעוד זה, המעלה את צוות "רוכב השמיים" לקומה החטיבתית, הינו מדויק יותר ורלוונטי יותר לצוות ולהפעלה יעילה של האמל"ח.

סיכום

כטב"ם "רוכב שמיים" הביא לשינוי תפיסת האיסוף המרחב החטיבתי. לאורך השנים התפתחה היחידה בשלושה צירים מרכזיים: כוח אדם, יכולות כלי הטיס וטכניקות ההפעלה.

למרות הניסיון המבצעי שצברה היחידה עם השנים, טכניקות הפעלה ייחודיות להפעלת כטב"ם טקטי במרחב הלחימה החטיבתי והגדודי לא נכתבו בחלקן ולא יושמו בחלקן. התפתחות היחידה בציר זה הינה קריטית לשילוב של היכולות המתפתחות והניסיון שצברו הלוחמים והמפקדים, ויישומן של הטכניקות הינו מרכיב משמעותי בהפעלה אפקטיבית של הצוות והכלי.

מאמר זה הביא לידי ביטוי שילוב של ניסיון מלחימה, התפתחות יכולות טכנולוגיות, לקחי הפעלה והתפתחות שדה הקרב לתוך תורת לחימה ייחודית שנדרשת מיחידה ייחודית בצבא. תורת הלחימה של היחידה הינה דבר מתפתח שנשען על ניסיון אותו צוברת היחידה בלחימה ובהתחככות עם אויב. מאמר זה סיכם את כלל הידע הנמצא במערך "רוכב שמיים" לכדי תובנות מבצעיות ועקרונות להפעלה נכונה יותר ויעילה יותר ברמה החטיבתית. אין זה אומר שאין סיוע ישיר לגדוד, אלא להיפך, הסיוע הישיר לגדוד ישתפר ויהפוך להיות רלוונטי יותר.

בטוחני שצוותי "רוכב שמיים" ימשיכו להוות מכפיל כוח רלוונטי ומשפיע על שדה הקרב החטיבתי והגדודי, יאתרו אויב ויפעילו אש בצורה אפקטיבית וקצרה ככל הניתן להשמדתו.

***

הכותב הוא מפקד גדוד "נמר" 405. מאמר זה מבוסס על עבודה שכתב במסגרת קורס במכללות הצבאיות