חת"ם 2048

שליטה על מערכי האש מהאוויר, הים והיבשה, פיקוד על כל מערכי המודיעין והרכשת המטרות בצה"ל והפעלת נשק מונחה לוויין מהחלל: כך ייראה חיל התותחנים בשנת המאה למדינת ישראל. תחזית מיוחדת

מאת תא"ל (מיל') אריה מזרחי

מל"ט מסוג "דוהר שמיים" (צילום: אלביט מערכות)

בשלהי מלחמת ההתשה בסיני 1970, כאשר קוטר התותחים הגיע ל-159 מ"מ, הציוד היה ישן ובחלקו שלל, חיל האוויר והשריון קיבלו עדיפות מוחלטת בתקציבים בעוד חילות השדה – חת"ם, חי"ר והנדסה – היו מעין סרח עודף, הופיע קצין התותחנים הראשי אריה לוי וטבע את הסיסמא "כדור ראשון במטרה". מרגע זה ואילך, כל החיל, על קציניו המוכשרים, הלך בדרך זו במאמצי על, תוך שימוש במוחות המבריקים ביותר והמצאת שיטות שונות – הכל על מנת לעמוד במשימה שהכתיב הקתמ"ר.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, כאשר ההשקעות האדירות בשריון ובחיל האוויר הניבו פרי באושים, הגיעה ההנהגה הפוליטית והצבאית להכרה שיש לתקן את המעוות. נתי שרוני, הקתמ"ר בעל "החוצפה הצברית", ניצל את ההזדמנות שנקרתה לידיו ועל-ידי השפעה ישירה על שר הביטחון שמעון פרס והרמטכ"ל מוטה גור הגדיל את החיל מ-25 גדודים מיושנים ל-87 גדודים מצויידים במיטב הציוד המערבי, כולל מחשבי ירי, מערכות תצפית משוכללות, מט"לים, מערכות מכ"מ תקשורת ומערכות שו"ב.

בהיותי מפקד קורס יסוד (1974-75) הגיע נתי להרצאת קתמ"ר בנושא חזון. תותח אלקטרו-מגנטי ופצצות דלק אוויר הם רק חלק משפע הרעיונות וההמצאות שהעטיר עלינו אז. בר דוד שבא אחריו ייצב את החיל, בנה את התורה והטעים את צה"ל טעימה קלה במבצע "ליטני". בסיכום המבצע, העלה הרמטכ"ל על נס את "דוקטרינת האש" שבמרכזה חיל התותחנים.

מלחמת שלום הגליל, שבה הצטיין חיל התותחנים והוכיח כי ההשקעה בו הניבה פרי הילולים, העמידה את החיל לדורות במרכז תשומת הלב הצה"לית. קברניטי צה"ל, כולל הרמטכ"ל הנוכחי איזנקוט שהיה מ"פ במלחמה ההיא, הבינו שעוצמת האש, הדיוק ושיתוף הפעולה של חיל התותחנים ילכו לפניהם ויושיעו אותם מכל צרה. כל זה הוביל לכך שמערכי החמ"מ (חימוש מונחה מדויק), הרוכ"ש (רוכב שמיים) ומערכים נוספים נקלטו בחיל באופן טבעי.

יתרונו הגדול של מוסד קצין התותחנים הראשי הוא ביכולת הכמעט מוחלטת לשלוט בתורה, בשיבוצי המפקדים, בהחלטות על רכש מערכות ובהתוויית כיווני התפתחות החיל, דהיינו – חזון. התברכנו בשורה של קתמ"רים מוכשרים ובעלי חזון אשר דוגלים בעקרון ההמשכיות ומעולם לא ביטלו תכניות קודמיהם אלא המשיכו ובנו נדבכים חדשים.

רמטכ"ל תותחן

במרבית צבאות העולם רואים בשנת 2050 את השנה בה מרבית הפלטפורמות בכל הזרועות יוחלפו. כדאי לזכור כי תומ"ת ה-M-109, שפיתוחו החל בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת, נקלט בצה"ל ב-1969 ועדיין משמש במרבית צבאות העולם המערבי כעמוד השדרה של חילות התותחנים.

מערכי אש נוספים, יבשתיים ואוויריים, נמצאים עתה בשלבים מתקדמים של פיתוח או שדרוג משמעותי. הם יגיעו לבגרות ויכולת מבצעית בעשור הקרוב וישמשו את החיל בעשרות השנים הבאות.

מדינת ישראל נמצאת באזור מסוכסך, קשה לניבוי ועתיר סכנות ואיומים לביטחונה. צה"ל חזק בעל יתרון טכנולוגי מובהק על כל שכנינו הקרובים והרחוקים הינו ערובה לקיומה. חיל הים וחיל האוויר נמצאים בתהליך מואץ וברור להפיכתם לזרוע האסטרטגית של מדינת ישראל, בעוד צבא היבשה בראשות הרמטכ"ל יהיה זה שיפעל בגזרות השונות מול מרבית האיומים.

בתוך זרוע היבשה אנו מתקרבים לעידן בו כוח האש, מודיעין השדה ויכולת הרכשת המטרות יהוו את המרכיב המרכזי והדומיננטי בראשות חיל התותחנים.

אני צופה כי בעתיד יהיה חיל התותחנים החיל המרכזי בצה"ל ויפקד על כל מערכי המודיעין, הרכשת המטרות וכל מערכי האש במשימות עצמאיות ובמשימות משולבות. עוד אני צופה שראש המטה הכללי בשנת המאה לעצמאות ישראל יהיה תותחן, זאת לאחר שלפניו עמדו מספר תותחנים נוספים בראשות צה"ל.

כפי שהיה בעבר ובדומה למצב היום, אני צופה שאיכות הלוחמים והמפקדים תמשיך להיות המובילה בצה"ל, זאת בשל השילוב של האתגר הטכנולוגי והאינטלקטואלי עם היותו של התותחן לוחם מן המעלה העליונה.

מיצוי מלא של כוח האש

יחידות הבסיס בחיל תהיינה "חטיבות האש", על-פי הדגם שנקבע כבר על-ידי הקתמ"ר תא"ל אלון קלוס ויושם לראשונה על-ידי אל"מ נרי הורוביץ, מפקד חטיבה 282. חטיבות אלה תכלולנה את כל מערכות האש והאיסוף בתצורתן ב-2048.

במקביל, תפעל חטיבת רקטות מדויקות ארוכות טווח (עד 400 ק"מ), שתסתמך על מערכת הרכשת המטרות של חטיבות האש בתוספת יכולת לוויינית ומערכת כטב"ם עצמאית.

בצה"ל של עוד 30 שנה, מערך פיקוד על האש יהיה קיים בכל העוצבות. קצין התותחנים בכל רמה – מרמת פלוגת טנקים/חי"ר/הנדסה ועד רמת גיס – יפקד על כל האש מהאוויר, הים והיבשה.

תפעול האש בצורה מירבית בשיטת "גט טקסי" ייעשה על-ידי שימוש מלא בשילוביות, כך שמט"ק או מפקד צוות חי"ר יוכלו לקבל אש על מטרה תוך שימוש במערכות השליטה והבק"ש שלהם.

טכנולוגיות העתיד בתחום השו"ב והתקשורת יאפשרו מיצוי מלא של כל כוח האש הקיים במידה הדרושה להשמדת המטרה וביצוע המשימה. חטיבות האש תפעלנה הן במשימות עצמאיות והן במשימות שילוב עם הכוחות המסתערים.

התותח המפותח היום יהווה את הפלטפורמה הקנית העיקרית בחטיבות האש. הוא יוכל לירות לטווח ארוך של עד 50 ק"מ, ויהיה בעל יכולת הנחתת אש מסיבית על מטרות – בין אם מטרות נקודה או מטרות שטח ושטח בנוי (ראה ביירות ,סולטן יעקב וסג'עייה).

בהיבט האש הרקטית, רקטות מדויקות לטווחים ארוכים יופעלו ממשגרים גלגליים רב-תכליתיים, בדומה לקיים היום, עם יכולות נשיאה מוגברות ואוטונומיה מוחלטת. מערך החמ"מ יעבור שדרוגים מהירים כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית המואצת בתחום, ויופעל מפלטפורמות רגילות או יבילות-אוויר.

שדרוג מערכות

התותח שמפותח היום ימשיך להוות חלק ממערכי האש עם תחמושת מדויקת ויכולת להנחית מסת אש אדירה בזמן קצר. זאת, מאחר ואיני רואה שינוי משמעותי במצב הגיאופוליטי שבו אנו נתונים ובהינתן אויב בלתי צפוי בלחימה בעצימות נמוכה וברמת היטמעות שקשה להתגבר עליה בטכנולוגיות חדישות.

הטכנולוגיות המובילות שבהן ייעשה שימוש בפיתוח אמצעי לחימה יהיו בינה מלאכותית, רובוטיקה וקישוריות. באופן טבעי, מערכות הנשק שברשות החיל ישופרו על-ידי טכנולוגיות אלו.

השימוש הרב בציוד אזרחי רגיל הנמצא בשוק ומשמש לצרכים רבים מעבר לשימושים הצבאיים יביא לקיצור זמנים משמעותי של תהליכי הפיתוח ולהוזלה ניכרת של מערכות נשק חדישות.

גולת הכותרת בשנת המאה תהיה לדעתי מערכת נשק שתופעל על-ידי החיל ותכלול מרכיבים של מערכות מונחות לוויינים המופעלות מהחלל.

מערך האימונים של החיל ישודרג גם הוא. מערכות האימון והסימולציה תהיינה מערכות משולבות של כל מרכיבי שדה הקרב, ולפיכך תהיה דומיננטיות מוחלטת לחיל התותחנים.

מצבי לחימה מסובכים שאין אפשרות להתאמן בהם באימון רגיל, יסומלצו וייתנו מענה מצוין לצרכים האמיתיים. כך שיהיה שילוב אופטימלי בין אימוני שטח לאימון בסימולטורים. מערכת המאמנים ליבשה תהיה מקשה אחת ותאפשר אימון משולב של כל המסגרות הלוחמות.

בעתיד, על מנת ליצור מצב של ניצול מירבי של כל המערכות ולהביא לידי ביטוי מקסימלי את אלמנט השילוביות, יפקד חיל התותחנים על כל מערכי המודיעין והאש מהאוויר, היבשה והים – ואף מהחלל.