מצפור הוד אלומות

 

הקרבות על צמח(15.5-19.5.48)
הקרב על הדגניות-(21-20.5.48)

הקרב על כאוכב אל הווא(22.5.48)
מבצע טאופיק(31.1-1.2.60))
מבצע סנונית(נוקאייב)(16-17.6.62)

המצפור נמצא בירידה מהכנרת על כביש 767 מטפס מהכנרת (צומת כינרת) לצומת אלומות. מגיעים לכיכר צומת אלומות. כ-300 מטרים לערך (אולי קצת פחות) מזרחה משם שוכן המצפור, ולידו כמעט צמוד נמצא אתר ההנצחה למתיישבי ביתניה עלית. הכניסה למקום בשביל עפר קצר, דרך תחנת הדלק שבסמוך לכיכר צומת אלומות. ולהמשיך צפונה. בדרך עפר עד המצפה. נגיש לנכים.
 

 

15 - 22 במאי 1948

1.רקע כללי במדינה

  • הוכרזה המדינה, ארצות ערב פלשו לישראל,
  • הותקפה שיירת הדסה, רופאים ואחיות, בדרך להר הצופים.
  • נפרצה "דרך בורמה". 
  • הסורים פלשו לעמק הירדן
  • מסדה ושער הגולן הופגזו במשך ארבעה ימים וניטשו, הסורים כבשו את שתי הנקודות ב 18 במאי 1948.
  • העיירה סמח (צמח) ניטשה מרוב תושביה בתחילת מלחמת העצמאות ונעזבה כליל עם כיבושה בידי כוח של חט' "גולני" ב 28 באפריל 1948. ב-18 במאי 1948 כבשו הסורים את העיירה.

2.רקע צה"לי

  • מטוסי מסרשמידט לצה"ל
  • יפו שוחררה במבצע "חמץ"
  • הוקם חמ"ד (חיל המדע) לימים: "רפא"ל" (רשות פיתוח אמצעי לחימה)
  • חוקם ח"ן (חיל נשים)
  • נפלה העיר העתיקה.
  • נפל גוש עציון
  • חטיבת פלמ"ח יפתח כובשת את צפת.
  • התקפת נגד עברית כנגד משטרת סמח (צמח) נכשלה.

3.חת"מ בקרב

  • 25 תותחי נ"מ רב תכליתיים תוצרת "היספנו סוויזה" הוברחו לישראל ערב הכרזת העצמאות. התותחים הובאו באונית מטען והוחבאו מתחת למשלוח בצל רקוב.
  • למעשה, תותחי ה-ה"ס 20 מ"מ היו מעין שילוב של תותח שדה קל, תותח נ"מ ונ"ט. במקור הם תוכננו כנשק ייעודי נגד שריוניות קלות ומטוסים מנמיכי טוס, אבל בצבא שבו מקלעוני סטן היו נשק אישי וכמה מרגמות 'דוידקה' היו ארטילריה כבדה, תותחי ה-ה"ס 20 מ"מ היו תוספת כוח אש רצינית.
  • מטרה
    • סיוע לכוחות המגינים בעמק הירדן
  • סד"כ
    • 4 תותחי נ"מ 20 ה/ס.בשתי פלגות של שני תותחים כ"א.  בפיקוד אלישע שרייבמן (למעשה מס"ח "גולני" הראשון).
    • מפקד פלגה א' – ישעיהו ספינקלשטיין ז"ל; מפקד פלגה ב' אריאל פולק (פורת)
    • מרגמות "3 בתוך הישובים.

הקרבות על צמח-

סד"כ חת"מ

תותחי 20 מ"מ

 

מהלך הקרבות:

15.5 הצבא הסורי חצה את הגבול בכוח של גדוד חי"ר מוגבר בתמיכת 8 - 10 משוריינים במשך היום הראשון של המלחמה. הם התקדמו בזהירות גדולה. התותחי ה-75 מ"מ (צרפתיים) שלהם הרעישו את השטח בין צמח ובין שער הגולן ומסדה מן העמדות האחוריות,  2 פלוגות גלשו מתל אל קסאר. בשעות הבוקר הופיעו חמישה מטוסים מעל ישובי עמק הירדן.
ביום השני של הקרבות ריכז האויב את האש התותחים שלו נגד תחנת הרכבת ומשטרת צמח.           שני תותחי ה-20 מ"מ של פלגה ב' ירו מחלונות של בית. התותחנים חטפו בחזרה אש מפגזים וממכונות ירייה של הסורים. ניסו להתגונן מהאש ע"י העברת התותחים מחייל לחייל באותו הבנין. 
17/18.5 בלילה החליט אלישע שרייבמן להחליף את הצוותים בתוך צמח. ההחלפה הזאת לא הייתה טובה להגנת נמקום: אמנם האנשים היו כבר עייפים עד אפיסת כוחות אולם מאידך הם למדו כבר את העסק והתרגלו למטר הפגזים. המחליפים שבאו במקומם פחדו להיהרג, ואכן, רבים מהם נהרגו או נפצעו בשעות הבאות.
 18.5 אש מנשק אוטומטי נורתה על עמדת התותחים. בשעות הבוקר התכוננו ה"ה/סים" לתזוזה. התותחים עברו לעמדות אחרות בתוך צמח, אולם אף אחד מהם לא היה במצב פעולה בעמדה החדשה. אחד התותחים עזב את העמדה ונסוג לעבר בית-ירח. התותח השני עמד לבד נגד התקפת המשוריינים שהתקדמו מחדש לפני הצהרים.
לפני הצהרים הפגיזו הסורים את שער-הגולן ואת מסדה. טנקים משוריינים התקדמו, וחטפו אש מהתותחים שלנו שעמדו בחורשת בננות אחד הטנקים נפגע ויצא מכלל שימוש. האויב חזר והפגיז את עמדת התותחים שבחורשת הבננות, אחד הצהרים החליט אלישע שרייבמן לסגת ולהעביר את התותחים לעמדה בבית-ירח. הנסיעה הייתה ללא אבדות. בערב הייתה המחלקה מרוכזת בעמדתה החדשה : 3 תותחים בלבד, התותח הרביעי נפל בידי האויב
19.5  אחרי שהתותחים עזבו את קיבוץ שער הגולן פינו גם התושבים האחרונים את המקום ובמשך שעות הצהריים נכנס האויב לתוכו והתחילו מיד לבזוז ולהרוס. בשעות אחר הצהרים התחיל האויב לתקוף את אפיקים. שריונים התקדמו לעבר הכביש המוביל אל בית ירח. תותחי ה-20 מ"מ התחילו לפעול והעמדה חטפה אש חזקה. מס. 3 של אחד התותחים, יעקב שפיז  נפצע קשה בבטן והוצא מן המוצב. ספינקלשטיין קפץ על התותח, ירה ושיתק את מכונות הירייה של האויב.במשך השעות הבאות תקף האויב פעם אחר פעם, אולם התותחנים נשארו בעמדותיהם. משה ברמן אשר נסע עם הפצוע יעקב שפיז לבית החולים שוויצר בטבריה חזר אחרי כמה שעות לעמדת התותחים כדי להשתתף בקרבות.(יעקב שפיז ז"ל מת מפצעיו). העמדה הייתה טובה ביותר לירי, אולם, לא בטוחה. התותחים חסמו את הדרך לעבר כינרת ולטבריה. הבית מאחוריהם נהרס. בית הספר היפה נהרס. הציוד האישי אבד. חלק מהאנשים לא רצו להישאר ליד התותחים וחיפשן מקלט בתוך הבית. בדרך נס ניצלו האנשים האלה. מגיני דגניה א' חיסלו טנק סורי ע"י  זריקת בקבוק מולוטוב. הטנק אשר כבר חדר לתוך חצר המשק נשרף ונותר במקום. הסורים תקפו את העמדה של ה"ה/סים". במשך הלילה סלקו התותחנים את כל המכשולים לפני חזית התותחים. הם קצצו את העצים בחורשה דרומית מערבית מן העמדה במידה מספקת להבטיח שדה אש מספיק. האנשים היו במצב רוח מדוכא אבל יחד עם זה היה מוחלט ומובן בין הסמלים והתותחנים לא לסגת כל צוות היה בעצם יחידה בפני עצמה. היות והקצין אלישע שרייבמן היה במטה ורב סמל ישעיהו ספינקלשטיין נסע לטבריה כדי להביא תחמושת. כתוצאה מכך היו הצוותים תלויים לגמרי בסמלים שלהם.  כשפתח האויב, עם שחר בהפגזה ובהפצצה היו הצוותים בתוך חפירותיהם אולם במשך הזמן הסתלקו משם וחיפשו מקלט בבית. רק מעטים נשארו על יד התותחים והפעילו אותם. דווקא אז נפגע התותח של סמל ליס פגיעה ישירה. תותחן אחד נהרג ע"י התותח זמן קצר אחר כך היתה תקלה בתותח שיצא מכלל שימוש.  נותר רק תותח אחד תקין, ועכשיו נפגע התותח האחרון הזה, האנשים המשיכו בירי אש בודדת, במקום האש האוטומטית מהמחסנית. המשוריינים הסורים התקדמו עד מרחק של יותר מ500 מטר. ותקפו לאורך הכביש. התותח פעל ובפעם הראשונה  בקרבות ראו התותחנים איך משוריין עולה באש מפגיעת פגז.. הסורים נעצרו ופתחו באש תותחים על התותח האחרון. בשעה 20051000 תקפו שוב: התותחנים ראו שריון שני עולה באש. 2 משוריינים נוספים נפגעו ונשארו בשדה הקרב, התותחנים לא   ראו זאת מעמדותיהם. ב 20051100 נסוגו המשוריינים הסורים מדגניה א (מתוך ספרו של ד"ר בינימין זאב פון ויזל)'

 

 

הקרב על הדגניות - 20-21 במאי 1948
מטרה:סיוע לכוחות המגינים בדגניות
סד"כ

סוללת תותחי הרים 65 מ"מ("נפוליצ'יק") ללא אמצעי כינון,בפיקודו של פארים שורר. 2 תותחי נ"מ 20 ה/ס.

2.מרגמות 3 בחצר דגניה ב'

מהלך הקרב:
על הגבעה ליד קיבוץ אלומות, הוצב גאון הנשק הכבד שכלל 4 תותחי הרים 65 מ"מ ("נפוליונצ'יקים") עם הקנה הקצר ללא אמצעי כינון (תוצרת צרפת, 1906), טווח 5 ק"מ, משקל פגז 2.5 ק"ג. בפועל ירו רק 2 תותחים.
2 תותחי 20 מ"מ "היספנו סואיזה" הוצבו בקרבת בית ירח.
אפרים שורר, מפקד הארטילריה במקום, פרס את התותחים ופקודת האש ניתנה, מאוחר יותר. בשעת הצהריים, לאחר הצבת הסוללה והנחת קו טלפון, היו מוכנים לירי. בעמדת התצפית היו אפרים שורר וליאון קויפמן. שורר נתן מטרות לתותח אחד, 2 פגזים ראשונים לטיווח לא נצפו וכן שניים נוספים. התותח הוסט שמאלה לכיוון מי הכנרת. הפעם פגע הפגז במים. התותח הוסט ימינה, ואז נצפו הפגזים פוגעים במחנה הסורי בצמח. שני תותחים הופעלו לתכלית באש תותחים בקצב מירבי. נפגעו מצבורי נשק ודלק, טנקים, שריוניות וכלי רכב סוריים אחרים. בשעה 15:00 החלו הסורים בפינוי מהיר של האזור. התותחנים המשיכו בירי עד לרדת החשכה.
שני מפקדי הצוות שהתותחים שלהם ירו היו הסמלים יהודה שוורץ ויוסף שפרנסקי (לימים - יוסקה שפר – רס"ר הרס"רים של צה"ל, רס"ג בה"ד 9).
תותחי ה20 מ"מ פגעו בשריונית סורית שהוצאה מכלל שימוש. כן נפגע טנק סורי שנסוג כתוצאה מכך.
מרגמת "3 פגעה בטנק סורי נוסף שגם הוא יצא מכלל שימוש.
העמדה סמוך לבית ירח נפגעה בפגיעה ישירה, ותותח 20 מ"מ הוצא מכלל פעולה. אולם העמדות לא ננטשו ונמנע מן הסורים  לחדור לדגניה ב'.
בשיר התותחנים של יצחק שלו נאמר: "דור לדור יספר איך תותח קל ודל את הסורים מדגניה הבריח..."
סיכום
קרב זה, בו נטל חלק חיל התותחנים, ואשר בסיומו נעצרו סמוך לשער דגניה ב', שתי פלוגות חי"ר ו - 8 טנקים ושריוניות שהסתערו על המשק, הוא הקרב הקלאסי הראשון, בו הכריע הנשק הארטילרי וסייע בידי המגינים על הדגניות להביס את טור השריון הסורי.        
תותחי ה-65 מ"מ בהגנה על גשר ב-כאוכב אל-הווא 25.5                     
סד"כ חת"מ שתי תותחי 60 מ"מ 

 מהלך הקרב:
פלגה ב' 65 מ"מ נכנסה לפעולה נגד ריכוז עיראקי, מול גשר, בשעה 22050430. כתוצאה מההפגזה הזאת פינה האויב את הרכס (202/224) בשטח עמק-הירדן תותחי 25 ליטראות שלו הפגיזו את עמדותינו וגם מטוסים הטילו פצצות שנפלו בקרבת העמדה. עד אז לא רצו חיילי הפלגה, העייפים מנסיעה להתחפר ברם כשהופיעו המטוסים הסוריים מעל ראשיהם למדו מהר את ערך החפירות, והתחפרו היטב בתוך הבוסתן. פגזי האויב נפלו עד 100 מ' מן העמדה, לא היו נפגעים.
בינתיים קבלו התותחים פקודת אש. משמעת החיילים הייתה גבוהה כך שלמרות ההתקפות של המטוס, וירי תותחים מעבר-הירדן, המשיכו לפעול ללא הפסקה. התותחים שלנו הרעישו את ריכוזי הירדנים בגשר מכונית של האויב נשרפה, אחרות נפגעו;  פגזים שלנו נפלו בין חפירות האויב והערבים פינו את רוב עמדותיהם. הוצאת תחמושת: 115 פגז.   
אש כבדה כמו שקבלנו אז על הראש, לא קבלנו בשום מקום אחר. עמדת התותחים הייתה קרובה לפסגת ההר. אי אפשר היה להסתיר אותה. מטוסים ותותחים ערביים הפגיזו אותה ללא הפסק התותחנים פעלו בתוך חפירות טובות וזה מה שהציל אותם. לא היו אבידות בנפש. לעומת זאת מה שנשאר מחוץ לחפירות – ציוד ונשק – חטף כדורים ממכונות ירייה של המטוסים או רסיסי פגזים.הפלגה טווחה במשך היום בכיוון ה"פייפליין" נגד מכלי הנפט הגדולים שם בכוונה להצית אותם. אולם לא הצליח. בשעות לפני הצהריים דילגו התותחים לעמדת חליפין  200 מטר מהראשונה, בחורשת זיתים. שם לא הצליחו המטוסים לגלות אותם ושם נשארו עד יציאתם מן הגזרה. האויב המשיך להפגיז באש את העמדה העזובה.
בצהריים התברר שהאפסנאי שכח להביא אוכל עבור הסוללה. האנשים לא אמרו נואש, הם שלחו מומחים לתפוש תרנגולות שנשארו בכפר הערבי העזוב ועל העוף הזה חיו הצוותים במשך הזמן שנשארו בשטח. את המים לקחו מן הבאר  הקרובה.( של ד"ר בנימין פון ויזל)
 

מבצע "חרגול" (תאופיק) 31 בינואר – 1 בפברואר 1960

1.מה קרה במדינה

2.מה קרה בצה"ל

  • 16  דצמבר 1959  – חיל הים מקבל את הצוללת הראשונה שלו מבריטניה ושמה  "תנין"
  • כאשר גברו החדירות באזור תל-קציר בוצעה פעולת הגמול נגד חירבת תאופיק (מבצע "חרגול", ינואר 1960) ניסיונות משקיפי האו"ם למנוע תקריות באמצעות קביעת תחומי עיבוד חקלאי של שני הצדדים לא נשאו תמיד פרי. גם הניסיון להגיע להסדר כולל של הבעיה באמצעות כינוס מיוחד של ועדת שביתת הנשק המעורבת לא עלה יפה.
  • ב 30 בינואר חצו כוחות סוריים מזוינים את גבול האזור המפורז בצפון הארץ.
  • באזור תאופיק מול תל-קציר, התבצרו החיילים הסוריים בבונקרים ובמוצבים. עמדות פוזרו גם בשני חלקי הכפר, העליון והתחתון.  מתאופיק נפתחה איפה הרעה.

3. חת"מ בקרב

עיקרי תוכנית האש

  • הכנה ארטילרית לא תבוצע,  העדפה לאש נ"ס
  • מדיניות נ"ס פעילה על כל סוללת אויב המפריעה לכוחותינו.
  • הוראות טיווח ופתיחה באש: לא יבוצע טיווח, ירי מחושב בלבד.

סד"כ

  • גמ"כ מוקטן  של חטיבת "גולני", "הרעם" (מרגמות 120 מ"מ "סולתם") בפיקוד רס"ן צבי איילון, (המס"ח).
  • גד"ש מוקטן "רשף" בפיקוד רס"ן יעקב עקנין.
  • גד"ש  "שפיפון" , תומ"תים 105 מ"מ, "פריסט", בפיקוד רס"ן יצחק יכין (צלליכין)

גדודי "רשף" ו"שפיפון" פרסו ברכס פורייה, מצפון לצומת אלומות

סיוע ארטילרי
עיקרי תוכנית האש
הכנה ארטילרית לא תבוצע,  העדפה לאש נ"ס
מדיניות נ"ס פעילה על כל סוללת אויב המפריעה לכוחותינו.
הוראות טיווח ופתיחה באש: לא יבוצע טיווח, ירי מחושב בלבד.
חת"מ בקרב  -
מהלך הקרב: לפעולה הרגלית קדמה הפגזה כבדה על תאופיק. גדוד "רשף" חטף אש נ"ס בלתי יעילה
במהלך הפעולה האיר זרקור סורי ענק את השטח במטרה לאתר כוחות ישראלים סביב הכפר. מפקד הכוח ביקש: "לכבות את האור" מפני שהוא מפריע לו. הועברה הוראה לגדוד "שפיפון" ותוך כמה דקות, ירה תותח בכינון ישיר, פגע בו ושיתק אותו.
הארטילריה המשיכה בהפגזה כבדה על חירבת תאופיק העליונה ועל הסוללות הסוריות.
סיכום
הסורים הכריזו על "ניצחון", אבל בחודשיים הבאים גילו מתינות יחסית.   הכפרים הסורים לא אוישו לאחר המבצע.

הארטילריה במבצע "סנונית" (נוקייב)   ליל 17/16 במארס 1962                                                                     

1.רקע כללי במדינה

  • סוריה השתלטה על החוף המזרחי של הכנרת ומנעה גישה ישראלית לחוף. מנעו דיג בכנרת, השתלטו על אל-חמה וחדרו עם מספר מוצבים לאזור המפורז.
  • הילד יוס'לה שומכר שנחטף ע"י סבו ונמצא ע"י ה"מוסד" בארה"ב.
  • ישראל ניצחה את יגוסלביה 1:2 בכדורגל.
  • בחיפה הופעלה ה"כרמלית".

2.רקע צה"לי - "מה צה"ל עשה באותה תקופה" (באופן כללי)

  • הוקמה היאחזות נח"ל, אלמגור, בחבל כורזים.
  • חיל הים ביצע תרגיל ימי בחופי נאפולי באיטליה.
  • מאיר עמית מונה לראש אמ"ן.
  • נפתחה ספרית מטכ"ל.
  • לראשונה נערך חידון תנ"ך לנוער - ביוזמת פיקוד הגדנ"ע.

3.חת"מ בקרב

כמעט כל חיל התותחנים הסדיר של אותה תקופה השתתף במבצע.

מטרה

  • סיוע במקרה שכח החי"ר ייקלע למצוקה.
  • שיתוק סוללות אוייב
  • העסקה באש תותחים את הכפרים חארב ואל-חמה.
  • סיוע בתאורה ע"פ קריאה
  • הגנת נ"מ למקרה הצורך

סד"כ

  • גמ"כ של "גולני" - גדוד "הרעם" (מוקטן) - מרגמות כבדות 120 מ"מ בפיקודו של רס"ן צבי ברזל ("קקטוס") - המס"ח.
  • גד"ב "איל" (מוקטן - 6 קנים) תותחי 155 מ"מ נגררים 50-M, בפיקודו של סא"ל יהושוע ברעם.
  • גד"ש "רשף" תותחי 155 מ"מ נגררים 50-M (כל הגדוד עם 4 תותחים - במתכונת סוללה). בפיקודו של רס"ן נתן אייל.
  • תומ"ת "שפיפון" - תותחים מתנייעים 105 מ"מ "פריסט". בפיקודו של רס"ן צבי נשר.
  • סוללת מגסו"ל בפיקוד סרן מנחם נתנזון.
  • סוללת זרקורים 60 אינץ'. בפיקוד סרן יוסף קורנוויץ.
  • פלגת מטאורולוגיה.
  • פלגת תותחי נ"מ 20 מ"מ מגונדה 203

 

תיאור הקרב – מבחינה ארטילרית 

 עיקרי תוכנית האש

  • הארטילריה תופעל בעיקר למשימות נ"ס וחילוץ
  • לא תבוצע הכנה ארטילרית
  • אש נס תונחת לפי פקודת המת"פ
  • האש תונחת כאש מחושבת. מברקים מטאורולוגיים יורדו כל 3 שעות, החל משעה 22:00
  • זרקורים יופעלו רק באישור המת"פ.
    פריסת הכוח המסייע:
    גדוד המרגמות הכבדות  - שמונה קנים- פרס מתחת למוצב נוקייב בשטח סוריה למשימה בלעדית. סיוע במקרה שכוח החי"ר ייקלע למצוקה.
    על רכס פוריה מעל הכנרת פרסו שישה תותחים ועוד ארבעה תותחים 155 מ"מ נגרר 50-M; מגדודי "איל" ו"רשף" שהיו אמורים לשתק את סוללות האויב באש נ"ס.
    גדוד תומ"ת "שפיפון", שמנה 12 תותחים, פרס ליד אלומות, והוטל עליו להעסיק באש תותחים את כפר חארב ואל-חמה.
    סוללת זרקורים 60 אינץ' פרסה בסמוך לטבחה והייתה אמורה לסייע בתאורה ע"פ קריאה.
    פלגת מטאורולוגיה פרסה כדי לעבד נתונים מטאורולוגיים לעת ירי.
    בחוסן פרסו שני תותחי נ"מ למקרה הצורך.
    לא נפרס מערך תצפיות נייחות או מת"צי אויר. תוכנית האש התבססה על קש"אים וקת"קים שהיו עם הכוחות ועל ירי מחושב לא מבוקר.
    רשימת המטרות הארטילריות לא כללה את עמדות החליפין האפשריות של הסורים.
    בשעה 23:10 החלו הסורים בירי פצצות תאורה לעבר עין גב, עשר דקות מאוחר יותר הופעלו הזרקורים של ביר-א-שקום ושל כפר חרב.
    בתגובה להפגזה הזאת ירו גדודי "אייל" ו "רשף" אש נ"ס על מנת לשתק את עמדת הארטילריה של האויב. תוך 6 דקות ממתן פקודת האש נורו 50 פגזים על העמדה הארטילרית בקרבת פיק (היום קיבוץ אפיק).
    האש פסקה לזמן מה אבל התחדשה שוב בסיוע זרקור מכיוון כפר חרב. שריונית ממשטרת צמח שיתקה את הזרקור באש מקלע. בשעה 4 לפנות בוקר נורו 30 פגזים אש נ"ס על עמדת הארטילריה של הסורים בסקופיה (היום רמות), רבע שעה מאוחר יותר נורו עוד 30 פגזים לכפר פיק, לשתק את ההפגזה הכבדה שליוותה את הפינוי. 10 דקות מאוחר יותר ספגה העמדה בפוריה אש נ"ס סורית. כתוצאה מכך נפגעו תותח, מטענית (טנדר) וחייל מגדוד "אייל". אש הנ"ס לא הייתה מדויקת - פגעה בתחום של 100 מטר מהעמדה, ולא הפריעה לתותחנים להמשיך לירות.
    צבי ברזל ("קקטוס"), המס"ח, צעד סמוך למח"ט. שלושה קשרים נשאו את מכשירי הקשר,.פקודות האש ניתנו והארטילריה התחילה לפעול. תוך כדי כך מצאה עצמה חבורת הפיקוד עולה על שדה מוקשים. ואז ירדה על חבורת הפיקוד הפגזה כבדה. והתברר כי פגזי הארטילריה הישראלית פוגעים באזרחים סוריים שלווים. רס"ן ברזל נתן פקודה לנצור את האש. מתוך שדה המוקשים פקד על גדודי "איל" ו"רשף" לירות על הארטילריה הסורית. והיא אכן הושתקה. הגמ"כ לא הופעל כדי שלא יתגלה ואז לא יהיה אפשר להשתמש בו לחילוץ כוחות החי"ר.
    בהפגזה על חבורת הפיקוד נהרג הקת"ק סגן יוסף מוצפי . המח"ט מוטה גור, נשא את גופתו של מוצפי לתאג"ד.  עם עלות השחר, כאשר הכוחות חזרו, קיבל הגמ"כ רשות לדלג אחורנית ולשוב חזרה אל שטחנו.

 

לצפייה בסמארטפון