מבצר קאקון

מבצע "כיפה" לכיבוש קאקון(3.6.48)

דרכי הגעה
המקום נגיש חלקית, יש מדרגות. ההנצחה מדרום-מזרח לחדרה, לצד כביש 5803, בין המושבים אומץ וגן יאשיה (ליד מבצר קאקון).
הגעה מחדרה
מחדרה נוסעים דרומה על כביש 4 – מרחק של 5 ק"מ. ליד גאולי תימן פונים שמאלה (מזרחה) לכביש 581 עד קיבוץ המעפיל (דרך גבעת חיים איחוד / מאוחד, עין החורש, סה"כ 9 ק"מ. בקיבוץ המעפיל פונים ימינה (דרומה) לכביש 5803 – 3 ק"מ  האנדרטה בצד שמאל.
מנתניה
מזרחה לכביש 57  מרחק של 5 ק"מ פניה שמאלה (צפונה) לכביש 5714 עד בת חפר – 4 ק"מ. פונים שמאלה (מערבה) ב 5803 2.6 ק"מ. האנדרטה בצד ימין.
 

         רקע כללי במדינה.

  • המלצה לכל מפקדי  צה"ל והפקידים בממשלה לעברת את שמם.
  • במחצית השנייה של השנה החלה העלייה הגדולה ארצה

רקע צה"לי- "מה צה"ל עשה באותה תקופה" (באופן כללי)

  • קרב אווירי ראשון – שני מטוסי דקוטה מצריים הופלו.
  • קרב ימי ראשון
  • הוקם חיל המודיעין
  • חיילי צה"ל נשבעו שבועת  אמונים
  • הוקמה יחידת הצנחנים                                                                                                                   
  • הוקם הנח"ל                                                                                                              
  • אניית הנשק "אלטלנה" הופגזה והוטבעה ע"י תותחי צה"ל
  • שיירת ג'יפים ראשונה עברה בדרך בורמה לירושלים.
  • מגיני קיבוץ נגבה הדפו את הצבא המצרי.
  • חת"מ בקרב                                                                                                           
  • תותחי 65 מ"מ מגדוג "שדה – 1"
  • 2 מרגמות 120 מ"מ תוצרת תע"ש
  • תותחי 20 מ"מ מגדוד נ"ט
מהלך הקרב לכיבוש קאקון-צה"ל מול הצבא העיראקי
הכפר קאקון היה מרכז לפעולה הערבית נגד הכביש הראשי ונגד חדרה. הוחלט לסלק את הסכנה הזאת ,למשוך כוחות עיראקיים כמה שיותר אל החזית המערבית ולהקל על התקפתנו העיקרית נגד ג'נין אשר התחילה ביום 3.6.48.    בערב 3.6.48, (ערב שבת) פרסו  3 תותחי 65 מ"מ ו-2 תותחי 20 מ"מ בתוך הקיבוץ אומץ. שם נכנסו גם 2 מרגמות 120 מ"מ לסיוע, ל- גדוד 33 ועוד פלוגה מגדוד 32 שהיו מוכנים לתקוף את הכפר.
בינתיים יצאו 2 מחלקות חי"ר להטעיה בסביבת הכביש טול-כרם. איתם יצא תותח 65 מ"מ אחד אשר הוצב בתוך קווי החי"ר ב-גאולים. התותח ירה כ-40 פגזים מהם 30 אש תותחים על מחנה הצבא העיראקי מערבית לטול כרם. הכוונה הייתה להטעות את האויב וליצור רושם כאילו עומדת שם סוללה. בשעת ה"ש", 16:00, פתחו המרגמות באש על הכפר. לאחר רבע שעה התקדמו הרגלים: בהסתערות נועזת ובקרב מגע חיסלה פלוגה א' (גד' 33) את כוחות האויב בטחנת הקמח מצפון לכפר. רק מעטים מאנשי האויב הצליחו לברוח. באותו הזמן תקפה פלוגה ג' (גד' 33) מדרום מזרח, ותפסה את הבתים הקיצוניים של קאקון. שעה אחר כך, ב-17.30, נכנסה פלוגה ב' (גד' 33) לתוך הכפר והתחילה לטהר אותו מן האויבים שנשארו בבתים. בשעה18:00 נכנסו שני תותחי 20 מ"מ לתוך קבוץ המעפיל, ופרסו בערך 1500 מטר מהכפר. בשעה 19:00 התחילה התקפת נגד הראשונה. עם הרעשה כבדה של 150 פגזים מתותחי שדה 25 ליטראות, על קבוץ המעפיל. בחיפוי אש תותחים ומרגמות "3 התקדמו המשוריינים העיראקיים עד 50 מטר מקאקון. נגדם פעלו תותחי 65 מ"מ ומרגמות 120 מ"מ.  בכלים שלנו ירו כל זמן שראו תנועת האויב בשטח. פעולתם הייתה יעילה עד כדי מניעת התקרבות השיריון של האויב אל הכפר. אחרי הצהריים אזלה התחמושת, נשארו רק 30 פגזים בעמדה ומיודובסקי פקד לירות פגז אחד לדקה.
העיראקים תקפו 7 פעמים. המטירו אש על קאקון. לפלוגה א' היו אבדות בשיעור של 30% והמצב היה קריטי.
מפקד תותחי 20 מ"מ קיבל פקודה לעבור עם הפלגה שלו לתוך קאקון מיד אחרי כיבוש הכפר. אך גם אחרי הכיבוש נשארו שם ובסביבה צלפים ערבים אשר המשיכו לצלוף על כל מטרה ומטרה. בתנאים אלה לא רצה ישעיהו ספינקלשטיין לסכן את הכלים שלו ורק בשעת הצהריים כשהגיעה הסכנה לשיאה ואחרי שקיבל פקודה נוספת לעבור מיד לקאקון – לפי דרישת מפקד הרגלים העביר את 2 התותחים שלו לשם. תחת צליפות מתמדות פרסו התותחים: אחד (בפיקוד סמל מרדכי סוסנה) בתוך בית הספר; והשני ברחוב להגנת נ.מ.
השעה היא 20:00. שוב תוקפים המשוריינים העיראקים. בינתיים הגיעה תחמושת והתותחים פועלים באש מהירה. 2 תותחי 20 המ"מ יחד עם המרגמות. הפעם הם מצליחים ומוציאים 2 טנקים "רנו" מכלל פעולה. האויב נסוג. בשעה 21:00 התקרב טור משוריין אל קאקון. תותחי 20 מ"מ  פתחו באש מטווח של 800 מטר. משוריין אחד הוצא מכלל פעולה ונשאר בשדה הקרב. האויב נסוג, אמנם חזר במשך השעות הבאות ולמרות אש תותחי 20 מ"מ ואש המרגמות והתותחים 65 מ"מ הצליח סוף כל סוף להוציא את המשוריין שלו משדה הקרב.
במשך הקרב הזה קיבל הבית שבו פעלו אנשי צוות 20 המ"מ, פגיעה ישירה. לא נפגע איש. אבל פגזים ערביים הציתו קוצים בסביבת התותח ורק בקושי הצליחו התותחנים לכבות את הדלקה ולעצור את אנשי צוות של  מקלע שפעלו בקרבתם, מנסיגה. ההפגזה הייתה כבדה ביותר ובזמן התקדמות הטנקים היה "גיהינום ממש בתוך העמדות", אך הפעם פעלו התותחים בסדר. גם אש המרגמות הייתה יעילה ביותר והפצצות שלהם נפלו בתוך הטנקים.
עם נסיגת התותחים נגמר בעצם הקרב על קאקון. למחרת היום הרעישו רק תותחי 25 ליטראות את קאקון, ב-9.6.48 הרעישו מרגמות ותותחים של האויב את המעפיל.
ב-10.6.48 יצאה סוללת ה-65 מ"מ של מידובסקי  שוב להטרדת קלקיליה (ממחנה דורה) וירתה מתצפית בתוך רמת הכובש, 50 פגזים לעבר משטרת קלקיליה. (הקרב על קאקון נגמר בעצם כבר ביום6.6.48.
בפעולה זאת נהרג מפקד תותחי ה 20 מ"מ, ישעיהו ספינקלשטיין ז"ל.  (ישעיהו ספינקלשטיין הומלץ לצל"ש בקרבות צמח, ביחד עם משה ברמן, צבי אלאור ומרדכי סוסנה זכרם לברכה).

 

לצפייה בסמארטפון