הר חרמון

מבצע "קינוח" (21.10-22.10.73)-מלחמת יום הכיפורים
דרך הגעה לרכבל העליון – אתר החרמון.
פסגת החרמון, צופה על אזור הקרבות. בלב הרחבה שני לוחות סלע המפרטים את סיפור הקרב בעברית ובאנגלית. בקצה הרחבה, סמוך למעקה, במת בטון קטנה ועליה סלע בזלת מעוגל, בשני צידי הסלע חקוקים פרטי הנופלים ונסיבות נפילתם.
המקום נגיש חלקית, יש לעלות במדרגות. כן יש לתאם כניסה עם צה"ל. הגעה לחרמון מכביש 98. ההנצחה כ-30 מ' מדרום לבניין הרכבל העליון.
מנווה אטי"ב(למטיבי לכת
מנווה אטי"ב בתוואי של נחל גובתא בסימון אדום עד לרכבל התחתון באתר החרמון. ומשם בשביל הירוק כ 4 ק"מ עד הרכבל העליון.

רקע כללי במדינה.

  • ישראל מתכוננת לבחירות - בחודש נובמבר.
  • הוקם הליכוד; אריאל שרון שהשתחרר מצה"ל הביא להקמת גוף פוליטי חדש שכלל את: גח"ל ("חרות" והמפלגה הליברלית), ה"רשימה הממלכתית" (לעם), "המרכז החופשי" ו"המרכז העצמאי". שרון עצמו נרשם כחבר במפלגה הליברלית.
  • פרופ' אפרים קציר נבחר להיות הנשיא הרביעי של מדינת ישראל.
  • ישראל מתכוננת לבחירות - בחודש נובמבר.
  • הוקם הליכוד; אריאל שרון שהשתחרר מצה"ל הביא להקמת גוף פוליטי חדש שכלל את: גח"ל ("חרות" והמפלגה הליברלית), ה"רשימה הממלכתית" (לעם), "המרכז החופשי" ו"המרכז העצמאי". שרון עצמו נרשם כחבר במפלגה הליברלית.
  • ההרגשה הכללית: "מעולם לא היה מצבנו טוב יותר" עד תחילת המלחמה.
  • כיבוש חזרה של החרמון נקבע רק לאחר ייצוב רמת הגולן והירי על דמשק.  

          מה קרה בצה"ל

  • מבצע "אבירי לב" – צליחת תעלת סואץ.
  • חטיבה 14 כובשת את ה"חווה הסינית" ("אמיר").
  • צה"ל מתקרב לעיר סואץ.
  • הושמד מערך הטילים המצרי.
  • אוגדת אריאל שרון במבואות איסמעיליה.
  • הושלם כיתור הארמיה השלישית.
  • ברמת הגולן צה"ל חדר לתוך שטח סוריה מזרחית לקו הפסקת האש שנקבע ב1967 ומהווה איום על דמשק. בוצע ירי ארטילרי על שדה התעופה בדמשק.
  • החרמון נכבש על ידי הסורים ביום הראשון ללחימה נעשה ניסיון כושל של גולני לכבוש אותו חזרה למחרת.אז החולט שזה יהיה המבצע האחרון ויתבצע רק לאחר ייצוב הקו ברמת הגולן.

חת"מ בקרב

סד"כ

חטיבה 317 ("הנשר")

מח"ט – אל"מ חיים נדל   מס"ח – רס"ן יוסף כהן   גדוד 471 מג"ד – סא"ל חזי שלח; קש"א – גרשון גילת   גדוד 567 ("פרשי הרפאים")   מג"ד – סא"ל אלישע שלם;  קש"א – סרן גבריאל רון

חטיבה 1 (""גולני"") מח"ט  -  אל"מ אמיר דרורי  מס"ח – סא"ל בן עמי כהן; קמבץ סיוע  -  סגן אודי בהרב   גדוד 51 ("הפורצים הראשון")מג"ד – סא"ל יהודה פלד;  קש"א – סרן הרצל כהן ז"ל; קת"ק – סגן גידי לפבר.

יחידה 269 (סיירת מטכ"ל)

כוח בגודל פלוגה בפיקוד   רס"ן יוני נתניהו ורס"ן עוזי דיין

כוח טנקים

6 טנקים מחטיבה 188 ("ברק") בפיקוד סמג"ד 74 ("סער") – רס"ן יוסי ניסים.

ארטילריה

סד"כ ארטילרי לכיבוש החרמון  מת"ץ אוויר -רס"ן (מיל) ישראל בר לב גדוד 335 -  מכמ"ת 120 מ"מ מגד ארנן סגינר גדוד 343 -גמ"כ 120 מ"מ מוצנח פלגה-120 מ"מ  גדוד 826-סוללה אם 50 מג"ד אורי אשכולי.

גדוד 334 ה"רעם" מכמ"ת 160 מ"מ וסוללת 155 מג"ד אריה שחם   גדוד 871 150 מג"ד אלי קליין  גדוד 313-מכמ"ת 160 מ"מ פלגת זרקורים אגד ארטילארי 212.                                                       

 סד"כ  

תצפיות ארוכות טווח סא"ל בן עמי כהן 

 מהלך הקרב במבצע "קינוח"
במבצע "קינוח" רוכז כוח ארטילרי גדול שסייע ל""גולני"" ולצנחנים במסע התקיפה והנחיתה לכיבוש מוצב החרמון והמוצבים הסוריים שעל הרכס. סג"מ גידי לפבר שהיה קת"ק הפעיל בעצמו את כל מסך האש מתגלגל ופעל לאחר מכן לסייע לגדוד תוך אירגון מחלקה משאריות הגדוד שנותרו לאחר הקרבות.
לטובת המבצע הוכנו מפות קוד מיוחדות וטווחו מטרות לאורך צירי ההתקדמות. מטוס קרב דו מושבי ובו מת"ץ אוויר הוקצה טיווח את המטרות לפני תחילת תנועת הכוחות.
פיקוד צפון תוגבר ב 15,000 פצמ"רים ופגזים לצורך המבצע מהם נורו 13.000.
כוח ארטילרי רב רוכז למעין אגד מאולתר.
לחטיבת ""גולני"" שעלתה לעבר מוצב החרמון ממערב הוקצו בעיקר גדודי מרגמות שהטווח שלהן אפשר הגעה ליעדים
לגדוד 51 הוקצו 3 – 4 סוללות בסיוע ישיר
לסיירת   הוקצו 3 – 4 סוללות
לגדוד 8  הוקצו 3 סוללות
חטיבת הצנחנים שהגיעה במסוקים, ניצלה לסיוע את חלק מהמרגמות האורגאניות שלהם (833) בעיקר לצורכי תאורה.
גדוד תומ"ת 155 מ"מ – 871 פרס צפון מזרח לח'אדר בסיוע כללי.
סוללת המרגמות שפרסה בהר דב הטרידה באש את הנתיב המתוכנן לטיסת המסוקים של חטיבת הצנחנים, מצפון לפסגת החרמון, לעבר שטחי הנחיתה באזור הסורי.
מרגמות ה 160 מ"מ של 334 תוכננו לסיוע כללי בעיקר לטובת ""גולני""
תוכנית האש
הנחתת אש בשיטת "המכבש" על יעדים מוגדרים בסמוך ולפני הגעת החי"ר אליהם. הוכנו נקודות מוצא לטיווח לאורך צירי ההתקדמות המתוכננים. המטכ"ל הקצה למבצע אלפי פגזים ופצמ"רים נוספים על ההקצאות הקודמות.
במהלך המבצע לוותה האש הארטילרית את תנועת הצנחנים עד להשלמת ההשתלטות על כל היעדים. לעבר יעדים אלה נורו 2700 פצמ"רים ופגזים שאפשרו השלמת המשימה כמעט ללא נפגעים. האש הארטילרית ליוותה את התקדמות הכוח הרגלי של "גולני" עד לאזור גבעה 16. בעקבות נפילות "קרובות" לכוח הופסקה האש המלווה והועתקה מזרחה אל עבר מוצב החרמון עצמו. לעבר הרכבל העליון(1.5 ק"מ צפונה). עם ההתקדמות לעבר התקדמות מקרוב עם כוחות קומנדו סוריים הפעיל קש"א 51, הרצל כהן ז"ל, עם שחר אש של שבע סוללות על נקודת המוצא הקרובה אל הכוח התקוע. משנהרג הקש"א המשיך המס"ח להפעיל את יחידות האש. לאחר הנחתת אש רצופה של כמעט שעתיים בה נורו למעלה מ 5000 פצמ"רים ופגזים, הצליח הכוח להתקדם ולכבוש את מוצב החרמון, בכך באה לקיצה הלחימה בחזית רמת הגולן. 
כך כתב סג"מ אשר דנק, ק"ס ג' בגדוד "הרעם": "עם חשכה החלו חיילי "גולני" לטפס על החרמון על מנת לכבשו. סייענו בירי קרוב וביצירת  "מסך אש מתגלגל" לפניהם . קציני התצפית שנעו עם הכוח המטפס ,הפעילו את הגדוד בסיוע צמוד ובירי סימון לצורך הזדהות באמצעות פצצות זרחן. כשנוצר מגע בין הכוחות הסורים ל"גולני" גבר קצב הירי עד שבשלב מסוים אבד הקשר עם קצין התצפית שטיווח אותנו, סרן הרצל כהן ז"ל איש גדוד 405, שנקרא ברשת "הרצל 32". קראתי לו ללא הרף  ממתין למטרות נוספות אך קולו נדם. היה זה באשמורת אחרונה ולפני הזריחה. נותרנו לפתע ללא פקודות ללא "עיניים" שיטווחו אותנו. בסוף, ענה לי מישהו מ"גולני" ואמר לי "הפסק לקרוא ל "הרצל 32" הוא לא יוכל לענות לך יותר" ...... היה זה אחד הרגעים הקשים ביותר במלחמה... לילה שלם הוא מטווח אותנו ולפתע נדם. .."
סיכום
הסיוע הארטילרי תרם רבות, אפילו תרומה מכרעת להצלחת כיבוש מוצב החרמון, ללא הסיוע הארטילרי הקרוב, הממושך, המרוכז והמדויק. תוצאת הקרב בחרמון הייתה שונה. אפשר שהחרמון לא היה נכבש מידי הסורים.  הסיוע הארטילרי הכבד אפשר לחטיבת "גולני" הפצועה והפגועה לכבוש את החרמון מידי הסורים בכוחות עצמה ללא עזרה מחטיבת הצנחנים.

לצפייה בסמארטפון