גבעת האם 

הסיוע הארטילרי להבקעה של חטיבה 8 צפון הגולן (9.6.67)-מלחמת ששת הימים

דרך הגעה – גבעת האם
המקום נגיש חלקית - עבירות בינונית, מיועד לכלי רכב גבוהים. מכביש 918, כקילומטר אחד צפונית לצומת הגישה לכפר סאלד, יש פנייה מזרחה לדרך עפר העולה לגבעת האם (משולט). עוקבים אחרי סימון השבילים הירוק עד לגבעת האם (כ-1.2 ק"מ). על הגבעה נמצאת נקודת ציון משולשת ("טריג") שהבריטים בנו כחלק ממיפוי ארץ ישראל.
 
 

רקע כללי במדינה.

  • ראש ממשלת ישראל - לוי אשכול (מפלגת המערך); נשיא המדינה - זלמן שזר; ממשלה - ממשלת ישראל ה-13; כנסת - הכנסת השישית; שר הביטחון. - לוי אשכול עד ה-1 ביוני; שר החוץ- אבא אבן
  • המתיחות הביטחונית טרם מלחמת ששת הימים, ותוצאות המלחמה, נתנו איתותיהן בזירה הפוליטית, הכלכלית ומעל הכל - הביטחונית  באמצע מאי החל נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר להפעיל לחץ על ישראל, בין היתר באמצעות הכנסת כוחות לסיני, פינוי כוחות האו"מ מסיני (22 במאי), סגירת מצרי טיראן (23 במאי) וחתימת הסכם הגנה עם ירדן (30 במאי. כוח משקיפי האו"ם בסיני - שהוצב בעקבות מבצע "קדש" התפנה ב 19 במאי 1967. ממשלת ישראל ראתה בסגירת מיצרי טיראן - מעשה מלחמה ("קאזוס בלי"). עם זאת ניסתה למצות מו"מ מדיני שלא צלח.
  • הוקמה ישות רע"ם רפובליקה ערבית מיוחדת שכללה את סוריה מצריים וירדן
  • ב 30 ביוני הצטרפה ירדן לקואליציה נגד ישראל - בפיקוד מצרי (שכללה גם את צבאות סוריה, עיראק, כווית ואלג'ריה) - המפקד גנרל עבדול מונעים ריאד.
  • בוצע סיור לילה שדל מטוסים מצריים עם נורי תאורה שיצאו ממצריים ונחתו בדמשק

ב-28 במאי החליט ראש הממשלה לוי אשכול להקים ממשלת ליכוד לאומי עם משה דיין כשר הביטחון (הוקמה סופית ב-1 ביוני). באותו ערב, נשא נאום ברדיו, בו היסס בהגיית משפט אשר תוקן בכתב יד. הנאום, שזכה לכינוי "הנאום המגומגם", מערער את אמון הציבור באשכול כמנהיג החלטי. בממשלת הליכוד הלאומית שולב לראשונה מנחם בגין בתפקיד שר (בלי תיק).                                  

 

רקע צה"לי- "מה צה"ל עשה באותה תקופה" (באופן כללי)

  • ישראל הכריזה על גיוס מילואים.
  • ממשלת ישראל נתנה אישור לצה"ל לפתוח במתקפה כדי להסיר את האיום על קיומה של מדינת ישראל.
  • הצעדים הצבאיים כוונו לזירה המצרית, שבה היה טמון האיום העיקרי.
  • לא היה מנוס בפני ישראל אלא להלום ראשונה.

חת"מ בקרב

  • מפקדת סיוע חטיבתי בפיקוד סא"ל נתי שרוני
  • גדוד מכמ"ת 342,(פחות סוללה) -120 מ"מ, על זחל"דים - בפיקוד רס"ן יהודה קרני - סמג"ד.
  • גד"ב 871, - 155 מ"מ נגרר בפיקוד סא"ל נתי שרוני ורס"ן שמעון בן דוד - סמג"ד
  • גד"ב 833, - 155 מ"מ נגרר - בפיקוד רס"ן בילו שפיגלר וסרן יששכר שפיגלר - סמג"ד.
  • גד"ש 828, - 25 ליטראות - בפיקוד רס"ן גדעון רז (רויזמן) וסרן שלום סבן - סמג"ד.
  • גד"ש 870,- 25 ליטראות - בפיקוד רס"ן דוד לוינזון וסרן אליהו אלרואי - סמג"ד. 
  • פלגת טילי נ"ט 11-SS ("תגר.
  • פלגת טילי נ"ט 11-SS ("תגר.

 

מהלך הקרב-סיוע ישיר לחטיבה 8 בהבקעה  ב 7.6 הועלתה החטיבה למלחמה בצפון. בסיני נשאר גדוד החרמ"ש 89 של החטיבה. בפיקוד סגן מפקד החטיבה. מהמכמ"ת נשארה בסיני סוללה א' בפיקוד סרן יצחק גנני, והמג"ד סא"ל מרדכי הר ציון – המס"ח. שאר החטיבה עלתה לצפון. גדוד 342 פחות סוללה, בפיקוד הסמג"ד רס"ן יהודה קרני ב 8.6 לפנות בוקר הגיע הגדוד לשטח היערכות בחורשה ליד שדה אליעזר.
באותו יום יצא הקס"מ. סרן ד"ר רפי שניצר לסייר, לקבוע ולמדוד עמדה לגדוד אליו הצטרף קצין ממפקדת התותחנים הפיקודית (744) בסופו של דבר נקבעה ונמדדה עמדה ליד קיבוץ שדה נחמיה (חוליות) מת"מ צפון סגן אלוף אריה לוי הורה לגמ"כ 334 שבנוסף לתפקידו עליו להבטיח את כניסת כל גדודי הארטילירה לעמדות המדודות.. שעת ה"ש" נקבעה ע"י הפיקוד למחרת בשעה 9:00 בבוקר.ביום ה "ע" 9.6 עם אור ראשון נע הגדוד משטח ההיערכות,פרס בעמדה וסיים את כל ההכנות לפתיחה באש. התנועה משטח ההיערכות, הפריסה בעמדה ובהמשך, הירי לסיוע, היו תחת אש ארטילרית סורית בלתי פוסקת. 
המשימה שהוטלה ע"י המח"ט על גדוד הטנקים 129 בסיועו, בין היתר, של הגדוד הייתה לפצח את הביצורים הסוריים, כולל מערך הטנקים ותותחי הנ"ט המחופרים, במטרה להבקיע ציר תנועה נקי מאויב לכוחות צה"ל העולים על רמת הגולן. הלחימה הייתה לאור היום תוך העפלה במדרון תלול כמעט בלתי עביר, מוגן ע"י שדות מוקשים וכל זאת תחת אש סורית עזה. הגדוד ירה ללא הפסק בסיוע לחטיבה עד שעם רדת הלילה יצאה זו מטווח מרגמות. לסמג"ד, רס"ן יהודה קרני, לא הודיעו על גדודי חת"מ סמוכים העשויים לתת סיוע לחטיבה ועל כן, בלילה שבין 9.6 ו-10.6, החליט לנוע קדימה ולפרוס בעמדה שתבטיח לחטיבה כיסוי באש סיוע . התנועה חייבה מעבר בלילה חשוך בשבילים מטוהרים בשדות מוקשים סוריים. הגדוד כולו, על המכמ"תים ומשאיות התחמושת הארטילרית הועברו לאט, רכב בודד אחרי רכב בודד, עד אשר עברו כולם בשלום פרט לזחל"ם אחד שעלה על מוקש ופרס זחל, לשמחת הגדוד, ללא נפגעים. קרוב לאור ראשון הגיע הגדוד לעמדה שנבחרה ע"י הקס"מ באזור זעורה ומשם עם אור ראשון המשיך לסייע לחטיבה באש. בהמשך אותו יום פרס הגדוד ליד קלעה, ומשם המשיך לסייע לחטיבה באש.
בשעות הבקר המאוחרות קיבל הגדוד פקודה להסתדר במסגרת שיירת החטיבה שהחלה לנוע בשדרת מסע לקראת מגע לכיוון וסט .התנועה הייתה על כביש צר והייתה, מבחינת הגדוד, בנויה על פריסות פתע בסיכון שהציר ממוקש משני צדדיו. הגדוד הגיע לסביבת צומת ואסיט ושם קיבל פקודה לפרוס במטרה לסייע באש לכיבוש קוניטרה. הגדוד פרס, ירה וזמן קצר לאחר מכן התקבלה ההודעה כי קוניטרה נכבשה וכי על הגדוד לנוע ולהתמקם מנהלתית ליד אחד התילים בסמוך לעיר. בפקודת המח"ט נאסרה הכניסה לקוניטרה על כל חיילי החטיבה וכעבור יומיים שלושה קיבל הגדוד פקודה לנוע בשיירה מנהלתית לנקודת מפגש באזור בית אל ולהוביל לשם את המפקדה העיקרית וכל הדרגים הלוגיסטיים של החטיבה ובכך נסתיים חלקו של הגדוד במלחמה. ד"ר אהוד אבירן (אברמסון)- היה קש"א בגדוד 129 שתקף לעבר קלעה, נפצע, לא פונה והמשיך בביצוע המשימה. בתום הקרב התברר כי הוא נותר המפקד בעל הדרגה הגבוהה ביותר במקום. ארגן את הגדוד, וסייע בחילוץ הפצועים. על מעשה זה הוענק לו צל"ש מפקד חטיבה 8, ובשנת 1973 הומר הצל"ש לעיטור המופת.
לצפייה בסמארטפון