אנדרטת עמק הבכא

הסיוע הארטילרי על עמק הבכא(-9.10.73)-מלחמת יום כיפור

דרכי הגעה לאנדרטת עמק הבכא
המקום נגיש לכל. ההנצחה על המדרון הדרום-מזרחי של הר חרמונית הצופה אל עמק הבכא, 2 ק"מ ממזרח לאל-רום ולכביש 98. יש שילוט.

רקע כללי במדינה.

  • ישראל מתכוננת לבחירות - בחודש נובמבר.
  • הוקם הליכוד; אריאל שרון שהשתחרר מצה"ל הביא להקמת גוף פוליטי חדש שכלל את: גח"ל ("חרות" והמפלגה הליברלית), ה"רשימה הממלכתית" (לעם), "המרכז החופשי" ו"המרכז העצמאי". שרון עצמו נרשם כחבר במפלגה הליברלית.
  • פרופ' אפרים קציר נבחר להיות הנשיא הרביעי של מדינת ישראל.
  • ההרגשה הכללית: "מעולם לא היה מצבנו טוב יותר" עד תחילת המלחמה.

כיבוש חזרה של החרמון נקבע רק לאחר ייצוב רמת הגולן והירי על דמשק.                                            

רקע צה"לי- "מה צה"ל עשה באותה תקופה" (באופן כללי)

  • בסוף 71 ובנובמבר 72 נערך הצבא המצרי לצליחת תעלת סואץ, ההכנות התגלו. הערכת אמ"ן: "אלו תרגילי מפקדות, סבירות נמוכה למלחמה".
  • ב 1973 קיבל המודיעין התרעות רבות על היערכות למלחמה במאי - ראש אמ"ן (אלוף אליהו זעירא) העריך כי אין סבירות למלחמה.
  • ה"מוסד" קבע שיש חשש סביר למלחמה.
  • התקבלה החלטה לא לגייס מילואים ולאור סד"ק קטן בצפון מועלות יחידות מהתעלה צפונה-גדוד 55 גדוד 9 מביסל"ת.

 

חת"מ בקרב

  • בוטלו סוללות הדגם ד' בגדודי החרמ"ש.
  • חיל התותחנים נדרש "לסגור" את גדוד 405.ולצמצם את הסד"ק.
  • האמריקאים הסכימו לראשונה למכור תותחנים שני גדודי M109  קצר  ו שני גדודי 55 ו412 M107 (203/175 מ"מ)
  • הושלם פיתוח רקטה ארטילרית "עיברי 1" מורכב על נגמש.
  • קצב המלחמה ואופייה המעורב - ממיגננה ממושכת לפריצה ולניצול הבקעה - איפשרו לחיל התותחנים להפגין את דינמיקת התנועה שלו. בכמות נהנו הסורים מעדיפות עצומה על צה"ל.44 כנים מול 1000. לסגירת הפער הפעיל חיל התותחנים של צה"ל את ניידותו הרבה; העתיק במהירות את האש מגיזרה לגיזרה,; ודייק בפגיעותיו, תודות לעזרים מתוחכמים.

סד"כ

  • אגד ארטילרי – 212  בפיקוד אל"מ בני ארד.
  • מפקדת סיוע חטיבה 7 בפיקוד סא"ל אריה מזרחי.
  • מפקדת סיוע חטיבת "ברק-188" בפיקוד סא"ל אריה שחם (שוורץ).
  • גד"ב תומ"ת "נמר"  155 מ"מ 1A-109-M בפיקוד הסמג"ד - רס"ן אורי מנוס.
  • גד"ב ביסל"ת (צוערים, אימון תותחן שלב ב' וסגל בית הספר) 155 מ"מ 50-M בפיקוד סא"ל בן עמי כהן והסמג"ד רס"ן שמואל גולן.
  • גדוד "הרעם" בהרכב: 2 סוללות מכמ"ת 160 מ"מ וסוללה תומ"ת 155 מ"מ 50-M, בפיקוד – הסמג"ד רס"ן שמואל רשף.
  • גד"כ תומ"ת מוקטן - "דרקון" -  "רומח" 175 מ"מ 107-M , בפיקוד סא"ל שרגא בן צבי (קוסובסקי)  והסמג"ד רס"ן איציק גזית.

קישור:

  • סרן דודי הרמתי (מסו"ל ב' "נמר") קש"א גדוד "געש" חטיבה 7
  • סרן אברהם שניר ז"ל (מסו"ל ג' "נמר") קש"א גדוד "עוז" בחטיבה 7
  • סרן הרצל כהן ז"ל (קמב"ץ מפס"ח 7) התנדב להיות קש"א בכיבוש החרמון.
  • סגן רון חקלי - קש"א גדוד "גדעון" חטיבת "גולני".

תצפיות ארוכות טווח

  • סא"ל שרגא בן עמי כהן
  • סא"ל שרגא בן צבי

מהלך הקרב:

ביום שלישי ה-09.10.73 נערך קרב הבלימה המכריע בעמק הבכא, אשר חרץ למעשה את גורל המערכה ברמת הגולן. הסורים ריכזו כוחות במאמץ להבקיע את קו כוחותינו בגזרת רכס החרמונית שמצפון לקונייטרה. בחסות אש ארטילרית עזה, הסתערו הסורים במסות של טנקים ונגמ"שים והצליחו לקצר את הטווחים ואף להגיע לקרב מגע של שריון בשריון במרחקים של מאות מטרים בודדים בין שני הצדדים.
הם עלו על דרך עמק הבכא, בעוד האש הארטילרית הכבידה על ראיית השטח וזיהוי ע"י כוחות צה"ל המגנים. הכוח הקטן הישראלי שהיה בגזרה נותר ללא תחמושת וביקש אישור נסיגה. הסכנה הייתה שכוח סורי יבקיע דרך קו הבלימה של כוחותינו. היה ברור שאם האויב מגיע ופורץ קו זה, כל מערך הבלימה של החטיבה מתמוטט. כאשר התכוון יאנוש, מח"ט 7, לסגת, הגיע כוח התגבורת.
וכך, כל הכוחות בגזרה הפכו להיות תחת פיקודו של מג"ד השריון, אביגדור קהלני. מעל עמק הבכא היו רמפות שמהם היה אפשר לראות את כל העמק ולכן לשלוט בכל האזור מבחינה אסטרטגית. נוצר מצב שמשני עברי הרמפות, במרחק של כ-300 מ', כוחות סורים מצד אחד וכוחות ישראלים מצד שני. החל מרוץ לעבר הרמפות שכן היה ברור שהשולט בהן ינצח בקרב. סגן אברהם שניר, לא האמין למראה עיניו. הוא עמד על גבעה המשקיפה אל עמק הבכא. עמד עם 15 טנקים שנשארו לפליטה מגדודו של קהלני, 15 טנקים אחרונים.
הסכר היחיד בפני השיטפון הגדול שעתיד לגאות מהרמה ולשטוף את בקעת החולה. הטנקים הסורים נעו בשלוש שדרות ועמדו לעלות על הגבעה. על גבעה ממול עמד רק קצין סיוע, בידו מיקרופון, זה היה כל נשקו. הוא הפעיל את הארטילריה. 7 גדודים החלו לירות אש מסיבית, היא ירדה צפופה. 20 דקות של אש ארטילרית מהירה, קצב מקסימאלי. עמק הבכא העלה עשן. אלפי פגזי 155 מ"מ מונחתים ומאות פגזי קטיושות מבעירים 7 טנקים סורים ומעכבים לדקות של התאוששות את התקדמות המתקפה הסורית. אז יכלו לעלות הטנקים של קהלני ולהמשיך את הציד.
ב-9 באוקטובר ניצל מס"ח 7, רס"ן אריה מזרחי, את כל יחידות אגד 212, שהיו פרוסות בטווח המתאים, כדי לבלום את ההתקפה האחרונה של הכוחות הסורים המוגברים במרחב "עמק הבכא". 
יחידות הארטילריה סייעו גם לכוחות חיל האוויר בניסיונות לפגוע בסוללות הטילים קרקע-אוויר הסוריות. סוללות הארטילריה השתלבו בתכניות לתקיפה מהאוויר וירו גם מוץ ארטילרי. במקביל התרכז חיל האוויר הסורי בתקיפת סוללות ארטילריה. הסוללות, שבדרך כלל קיבלו התרעות בעוד מועד, נפגעו קלות והמשיכו לתפקד. במספר מקרים פגעו מקלעי הסוללות במטוסים הסוריים, ובאחד המקרים הביאו גם לנפילתו בשבי של טייס עיראקי. 
ברגעים אלה החמיר מצב התחמושת וגורמי פיקוד הצפון פעלו רבות לריכוז התחמושת ולדחיפתה עד לסוללות. שיירות תחמושת, ובהם סמי טריילרים, הגיעו ופרקו תחמושת בתוך העמדות. 
הציד שהתפרסם אח"כ כקרב הכידונים בעמק הבכא, קרב של קנה מול קנה. הכוח של קהלני התקדם במהירות ונחישות עד שנאחזו ברמפות, דקות ספורות לפני הטנקים הסורים והחלו לפגוע בהם מטווחים קצרים. כוח תגבור נוסף שהגיע באותו זמן עלה על רכס הבוסתר שמדרום לעמק הבכא והחל להשמיד משם טנקים סורים. הופעת הכוח הטרי הפתיעה את הסורים וסייעה למוטט את ההתקפה הסורית האחרונה. השמדת האויב בעמק הבכא הייתה טוטאלית. נמנו כ-250 טנקי אויב דוממים אשר הושמדו במהלך זה.

בתרגום של ספרו של רמטכ"ל סוריה במלחמה צוין במפורש:כוחותינו נסוגו(מעמק הבכא) משום שלא יכלו לעמוד תחת האש הארטילרית המסיבית.                                                                                   
משום מה פרט זה לא מצוין בספרות המנציחה את פעולות חיל השריון כמו שגם פעילותו של גדוד השריון והקש"א שלו רס"ן אמנון בן עמי נשכחו מדברי השיריונאים.
 

לצפייה בסמארטפון