ח'רבת מחאז

 

קרבות ח'רבת מחאז  (6.10-30.10.48)

מחאז הוא משלט מזמן מלחמת העצמאות, בדרום, מצפון מזרח לקיבוץ שובל וסמוך לכביש ולמסילת הרכבת לבאר שבע. מקור השם בשמה של הגבעה בערבית, "מע'אז". במלחמה הוא היה משלט חשוב בקרבות על כיס פלוג'ה, בקרבת הגבעה יש באר ונחל הנושאים את אותו שם. בצד הכביש היה שלט המתאר את המערכה על המשלט.

מחלף מחאז – התמזגות כביש 6 וכביש 40 בכיוון באר שבע.
ממחלף מחאז שביל (סימון שבילים בצבע אדום) מזרחה חוצה את מסילת הרכבת לבאר שבע 2.5 – 3 ק"מ. משלט מאחז נ"צ 180920602180 גובה 242 מטר.

הוראות הגעה

 

רקע כללי במדינה.

  • נרצח הרוזן ברנדוט
  • הוקם הועד למען החייל
  • יצא לאור עתון "במחנה"
  • פורק הפלמ"ח
  • מועצת המדינה הזמנית קובעת שדגל התנועה הציונית יהיה דגל הלאום.

 

רקע צה"לי- "מה צה"ל עשה באותה תקופה" (באופן כללי)

  • בדרום מתנהל מבצע "אבק" להגנת על מנחת אבק 1 ברוחמה.
  • נפרצה הדרך לנגב
  • הגליל שוחרר במבצע "חירם"
  • טובעה אניית הדגל של צבא מצריים "האמיר פארוק".
  • משלוח ראשון של תותחי ה"קוקרצ'ה"  ו"קרופ" הגיע לישראל
  • 3 מטוסי "ספיד פאייר" מצ'כיה הגיעו לישראל

 

חת"מ בקרב

  • תותחי 65 מ"מ מגדוד "רשף" בפיקוד בנימין זאב פון ויזל
    • סוללה אחת בשמורת פורה
    • סוללה שניה בפיקוד אהרון שפק (דגן) (לימים מת"פ צפון), בהגנה על תל אל קוניטרה.
  • תותח נ"ט 20 מ"מ על זחל"מ ליד מטה הגדוד הראשון בחטיבת "יפתח"

     

הקרב נערך בין כוח מחטיבת "יפתח" לבין כוחות ערביים גדולים של לוחמים מקומיים מהר חברון בחימוש ובפיקוד הצבא המצרי. בקרבות חרבת מחאז נהרגו 13 ונפצעו 30 מלוחמי חטיבת יפתח.
אור ליום 2 באוקטובר תפשה מחלקת חי"ר מהגדוד הראשון של חטיבת פלמ"ח יפת"ח את חירבה מחאז בלילה ללא התנגדות.
בשעות הערב, ה4 באוקטובר הסתערו הערבים חיל רגלים סדיר ולא סדיר בהפצצה של מרגמות "4.2  , נפגעה עמדת המקלע שלנו.,המפקד סגנו וכמה אנשים נהרגו או נפצעו.  יתר חיילי החי"ר , נסוגו מהעמדה ועזבוה, המצרים תפשו את החירבה והחזיקו בה עם כוח חי"ר קטן., בלילה הבא 4-5 באוקטובר תקפו כוחותינו וכבשו את החורבה מחדש. המצרים נסוגו ,אבל  ברור היה  שהם לא יוותרו על המשלט הזה ושיעשו את כל המאמצים לגרש אותנו מחדש משם. 
סוללת 65 מ"מ, בפיקוד אהרון שפאק (דגן), נשלחה לסייע בהגנת תל-אל-קונייטרה כדי לחסום את הכביש  לחורבת מחאז. הערבים תקפו בכוחות סדירים ובלתי סדירים בשעות הצהריים ואחר הצהריים ללא הסתערות, התותחים פעלו נגד ריכוזי החי"ר ופיזרו אותם. הערבים נסוגו בשעה 1600 השתרר שקט.למחרת יירטה תחנת ההאזנה שיחות אלחוטיות בין המפקדה המצרית בחברון למפקדת פלוג'ה ועזה,למדנו שהמצרים החליטו לכבוש בחזרה את חורבת מחאז בכל מחיר ובכל תנאי. למדנו שהכוחות הבלתי סדירים בחברון סבלו אבידות קשות ולא רצו להיכנס לקרב חדש בלי עזרת משוריינים מסיבית.עם שחר הופיע הכוח המשוריין של פלוג'ה באופק מקונייטרה. הם חטפו אש תותחים, עברו מזרחה וחטפו אש תותחים ,התקדמו דרומה   ונכנסו לטווח של סוללה ג'  חטפו אש תותחים, נעו מזרחה וירדו לתוך השטח המת, כמו בקרב האחרון. מפקד צוות הזחל"מ (נושא תותח 20 מ"מ נ"מ / נ"ט) התקרב לעבר המורד. התותח היה מוצב עם הקנה לאחור. הסמל הורה לנהג לעלות על הרכס בהילוך אחורי, הזחל"מ טיפס לאט על הרכס, וברגע שהוא הופיע מעבר לפסגה נראו שני טורים של משוריינים ונושאי  ברן במרחק של 300 מ'. הטור המזרחי כלל 3 כלי רכב, הטור המערבי כלל 15 כלי רכב. הסמל משה פישביין. פתח באש, פגע במשוריין הקדמי שעלה באש וירד למדרון אחורי. המשוריינים המצרים עצרו וחטפו אש תותחים מסוללה ג'. הם נסוגו והתארגנו מחדש לתקיפה.שש פעמים נוספות חזרו המצרים להתקפה על הרכס באותו המקום באותו יום. ועוד שש פעמים עלה הזחל"מ עם התותח ועם 5 אנשי הצוות שלו להתקפת נגד. פתח באש ירד למדרון אחורי. חזר ירה וירד, לאחר כמה שעות היו שבעה משוריינים של האוייב נטושים בשטח אחרים נפגעו מפגזי תותחי ה-65 מ"מ. בשעות הערב חזרו המשוריינים לפלוג'ה. בלילה הבא הצליחו המצרים לחלץ משוריין מהשטח, יותר מאוחר עוד אחד, אבל 3 משוריינים נתפסו על ידינו  מהם 2 נושאי ברן ושלושה משוריינים. ביחד עם האבידות בשריון בקרב הקודם היה זה, הפסד ניכר בכוח השריון של פלוג'ה.זה היה ניצחון בנגב בזמן ההפוגה, נצחון ארטילרי, תוצאה מתכנון ומביצוע קפדני של התותחנים. הסמל משה פישבין ,הכוון  דויטש והנהג דוד שטלצר  היו אחראים לניצחון ועשו מעל ומעבר למה שהיה מצופה מהם; הם קיבלו הודאה בפקודות יום של הנגב .
תוצאות הקרב בחרבת מחאז איפשרו את המשך הפעלת שדה התעופה ליד רוחמה ואת המשך ההכנות למבצע "יואב".  קרב חרבת מחאז שימש רקע לספרו של יזהר סמילנסקי, "ימי צקלג" ולספרו של פוצ'ו "אני פחדן אני"..

 

קרב חרבת מחאז במלחמת העצמאות   30.9.1948 - 6.10.1948 
לצפייה בסמארטפון