צה"ל מכין את הקרקע לצוותי קרב משולבים: אש, תמרון והגנת הגבולות

בזרוע היבשה התחילו בפעילות תכנון שמטרתה ארגון הממד המבצעי, לוגיסטי וניהולי לתמיכה במסגרות צוותי קרב מתמרנות. "תחשוב על צוות קרב גדודי שבו המג"ד עבר הכשרה בשריון, אבל הסמג"ד יכול להיות מחי"ר או תותחנים", מסביר גורם בכיר במז"י

מאת עמי רוחקס דומבה

צילום: דו"צ

בזרוע היבשה מתכוננים לפעימה השנייה של הליך איחוד מז"י ואט"ל שעתידה להיות מיושמת בספטמבר 2018. מטרת הפעימה השנייה היא להכין את המבנה הארגוני של מז"י לתפיסת מערכי הקרב או בשמה האחר – צוותי קרב. בשלב זה החלו בחטיבה הטכנולוגית של מז"י לארגון קבוצות עבודה סביב שולחן השרטוטים. "צה"ל עובר לתפיסת מערכים מתמרנים בתצורת צוותי קרב משולבים", מסביר גורם בכיר במז"י. "אחרי שאיחדנו את זרוע היבשה עם אגף טכנולוגיה ולוגיסטיקה, הגיע הזמן להכין את זרוע היבשה לתמיכה בצוותי קרב".

המטרה של הפעימה השנייה היא להכין את שלושת השכבות של מז"י – המבצעית, הלוגיסטית והמנהלתית לעבוד במערכים. בשנים האחרונות חילקו את זרוע היבשה לשלושה מערכי על הכוללים את התמרון, הגנת הגבולות (מערך חדש) והאש. צוותי הקרב יהיו מסגרות הפעילות של המערך המתמרן. תפיסת צוותי הקרב אינה חדשה בצה"ל, אולם בתקופה האחרונה תפסה תאוצה מחודשת בשל היתרון של מבנה מתמרן זה בלחימה אורבנית.

המשמעות היא שמערך התמרון יעבור מתפיסת הפעלה וקטורית של חילות (שריון, תותחנים וכו') לתפיסה של צוות קרב משולב. אמנם צה"ל הפעיל במבצעים האחרונים את המערך המתמרן בשילוביות טקטית זרועית ובין זרועית, אך המעבר למסגרות אורגניות של צוותי קרב יהוו קפיצת מדרגה במוכנות למלחמה. "האימונים, הלוגיסטיקה והמנהלה כבר יבוצעו במסגרות אלו. כל מה שאמור לעבוד במלחמה, יעבוד גם בשגרה", מסבירים במז"י. "בצורה כזו, המעבר ממצב שגרה לתמרון התקפי במלחמה יהיה רציף ושקוף לכל שרשרת האספקה".

מתכוננים לעידן ה-IOT הצבאי

היות והליך החשיבה נמצא בחיתוליו, עוד לא ברור כיצד זה יקרה. "תחשוב על צוות קרב גדודי שבו המג"ד עבר הכשרה בשריון, אבל הסמג"ד יכול להיות מחי"ר או תותחנים", מסבירים במז"י. "אחד האתגרים העיקריים שלנו הוא בתחום מערכות המידע שיסנכרנו את כלל חתיכות הפאזל של צוות הקרב. ההון האנושי כולל הכשרות, הפלטפורמות, המנהלה והפו"ש. במקביל לצוותי הקרב, אותן מערכות צריכות לסנכרן גם את שלושת מערכי העל – התמרון, האש ומערך הגבולות לכדי פעולה משותפת בעת לחימה. זה לא פשוט".

אחד המהלכים שעושים במז"י במסגרת התר"ש הנוכחי (עד 2020) הוא הרחבת מחלקת פיתוח התוכנה המבצעי. מטרת מחלקה זו, שקיימת כבר מספר שנים במצבת קטנה יחסית, היא לנצל את יתרונות היתוך המידע. המתכנתים במחלקה 'יושבים' על בסיסי הנתונים של כלל מערכות המידע בזרוע, ותפקידם לפתח יישומים חדשים ליחידות היבשה.

אלו יכולים להיות יישומים ליחידות מיוחדות שישמשו עשרה אנשים, או יישום לטנק המרכבה שישמש את כלל הטנקים בצה"ל. "המחלקה עובדת על בסיס התשתיות והתקינה שמספק אגף התקשוב, ותפקידה לתת יכולות ייחודיות לזרוע היבשה בהתאם לצרכים שעולים מהשטח. היות וכל צבא היבשה הופך להיות דיגיטלי, היכולת לפתח יישומים על בסיס מידע מבצעי, לוגיסטי וניהולי יחד, מהווה מכפיל כוח", מסבירים במז"י.

תפקיד נוסף של חט"ל במז"י הוא להפוך לרגולטור של הזרוע בתחום התוכנה. זרוע היבשה הולכת לכיוון ארכיטקטורה פתוחה במטרה להקל על שילוב אמצעי לחימה שונים ויכולות לוגיסטיות. "כדי שהכל ינגן יחד באמצעות SDK ו-API כמו לגו, צריך תקנון מסודר של תצורת עבודה", מסבירים במז"י. "אנחנו עובדים היום על רגולציית תוכנה לזרוע היבשה שתחייב בעתיד את הספקים החיצוניים וגם תקל על השילוביות הטקטית עם זרועות אחרות בצה"ל. ניתן לומר שכך אנו מתכוננים לעידן ה-IOT הצבאי".

בחט"ל גם אחראים על סנכרון העבודה עם אגף התקשוב שהוא הרגולטור של כל צה"ל בתחום פיתוח תוכנה ויישומי תקשורת. כאשר עולה דרישה מהשטח, קצין הפרויקט של חט"ל מאפיין דרישה מבצעית ולפעמים עושה גם חלק מהאפיון של הפתרון, ויחד עם התקשוב בונים את הפתרון.

יציבה יבשתית

היבט נוסף שעוסקים בו בחט"ל הוא ניהול מצבת האמל"ח של מז"י. בין היתר, גם בניהול הליך הרכש והגריטה של פלטפורמות לחימה. "אנחנו מכנים את ניהול משק האמל"ח תחת הכותרת 'יציבה יבשתית'", מסבירים במז"י. "ניהול המשק מתחלק לשלושה קבועי זמן. התר"ש הקרוב, שני תר"שים קרובים ופלטפורמות לעשרות שנים קדימה. כמו טנק או נגמ"ש.

"כל תר"ש הוא חמש שנים. אנחנו מסתכלים על עלות תחזוקה כוללת של האמל"ח, לא רק על עלות הרכישה הראשונית. כל הזמן נבדקת עלות שימור אמל"ח קיים באמצעות שדרוגים או חוזי תחזוקה חדשים מול רכש ותחזוקת אמל"ח חדש. תחשיבים כאלו אפשריים בשל שיפור במערכות המידע שמשלבות נתונים מבצעיים ולוגיסטיים. בעבר לא יכולנו לעשות זאת, כי לא ראינו את התמונה השלמה של העלויות. מידע כזה מאפשר לנו למשל לחדש את משק רכבי הדוד. גורטים ישנים ורוכשים חדשים. זו דוגמה למה מערכות מידע הן מכפיל כוח. הן מאפשרות לנו להסתכל על כל התמונה הכלכלית של הזרוע כמכלול שלם".

אחד האתגרים בתחום ניהול היציבה היבשתית הוא השאלה כיצד מפתחים אמל"ח או פלטפורמה שתהיה רלוונטית גם בעוד חמש או עשר שנים. ההתמודדות עם לחימה א-סימטרית לימדה צבאות סדירים, כולל את צה"ל, כי מה שנכון היום, לא יהיה נכון בעוד שנה. "הפתרון טמון במודולריות טכנולוגית", מסבירים במז"י. "פלטפורמה בונים לעשרות שנים, אבל את הפיתוחים ששמים עליה, אפשר לתכנן בצורה מודולרית. כך, ניתן להתאים את הפלטפורמה למתארים מבצעיים משתנים".

אין ספק כי אם בוחנים את המהלכים הגדולים שעשו במז"י בשנים האחרונות כולל איחוד מז"י-אט"ל, התחלת פיתוח תפיסת חופת את"ר, המשך פיתוח צי"ד לדור ב', חלוקת מערכי העל של הזרוע להגנת גבולות, תמיכת אש ותמרון, מעבר לארכיטקטורה פתוחה, הרחבה של יכולת פיתוח האפליקציות המבצעיות, מעבר לרדיו-תוכנה, והשקעה ניכרת בלחימה משולבת בין זרועית – כל אלו מחזירים את הרלוונטיות של הזרוע לשדה הקרב. ההכנה למסגרות קבועות של צוותי קרב גם היא חלק מאותם מהלכים.

אם בעבר הייתה תפיסה בצה"ל שניתן לפתור את הסכסוך מהאוויר, וזרוע היבשה הפכה לסוג של מג"ב, הוכיחו האלוף קובי ברק, ראש מז"י הנוכחי, וקודמו בתפקיד האלוף (מיל') גיא צור, שזרוע היבשה יכולה להיות רלוונטית גם במלחמות עתידיות בסביבות אורבניות משופעות באוכלוסיה אזרחית או בסביבה פתוחה מול צבא סדיר. בהקשר זה, הפעימה השנייה של איחוד מז"י-אט"ל היא אבן דרך נוספת להשגת מטרה זו במסגרת מטרות התר"ש הנוכחי.

***

הכתבה פורסמה לראשונה באתר ישראל דיפנס