ירי ארטילרי על דמשק

ירי ארטילרי על דמשק

תוך מספר דקות פתחה כל הארטילריה של צה"ל לפקודתו של המת"פ באש לעומק שטח סוריה.

הארטילריה של צה"ל

רקע לפעולה
גדוד 412 היה גדוד המילואים אשר כלל את מירב ותיקי גדוד 55 לאחר שיחרורם. אלו המקצוענים אשר למדו את התומ"ת 175 מ"מ M-107 בפורט סיל בארה"ב והכניסו אותו לשימוש במערך הסדיר של צה"ל. הגדוד הוקם בפיקודו של רס"ן זוהר אהרון (אלדו) בדצמבר 1972. במלחמת יום כיפור עלה הגדוד כתגבורת מטכלית לפיקוד צפון, שם היה תחת פיקודו הישיר של מת"פ צפון.
ההקדמות להתרחשות המתוארת להלן, החלו ביום ה' 11.10.1973 בלילה, בקבוצת פקודות במפקדת האגד הארטילרי, בצומת ואסט, בה הוצגה תכנית חציית הקו הסגול מזרחה ע"י כוחות שריון וחי"ר, מה שבוצע עד יום ו' באור ראשון. גדוד 412 היה פרוש מזה יומיים בפריסה גדודית (דו סוללתית) מצפון מזרח לצומת ואסט. סוללה ג' של הגדוד בפיקודו של סגן משה אייזנברג הייתה פרושה בדרום רמת הגולן. הכוונה הייתה להתקדם בעקבות הצלחת הכוחות בשיטה של רגל על הקרקע ורגל באוויר.

התכנון
עפ"י פקודת מת"פ צפון סא"ל אברהם בר דוד, נעה ב-12/10/73 לפני הצהריים, סוללה ב', בפיקודו של סגן עמי שילה אל תוך שטח המובלעת ופרסה צפון מזרחית מחאן ארנבה. עם פריסתה, קיבלה סוללה א' בפיקודו של סגן אבי לוי את הפקודה לנוע. השיירה הגדודית קיבלה, בהגיעה אל פריסת סוללה ב', פקודה מהמת"פ לחתוך לכוון צפון מזרח ולהתקדם מזרחה. התנועה נעצרה לאחר כ-2 ק"מ עקב אזהרות מפי צוותי טנקים. הסמג"ד, ישראל בר-לב, לאחר שצפה קדימה, דיווח למת"פ, אותו שמע בקשר, באמצעות סא"ל אריה שחם, מג"ד 334, אשר שמע את שניהם, שהוא מוצא את עצמו בתוך קרב שריון בשריון ומעדיף לחכות ולראות מי ינצח בטרם ימשיך לנוע. המת"פ גילה את קלפיו והעביר לסמג"ד נקודת ציון של המטרה המיועדת שזוהתה כשדה תעופה "אל מאזה" ליד דמשק. הסמג"ד החליט שלאור אופי המטרה אין ברירה. וצריך לנסות להמשיך לנוע למזרעת בית ג'אן שם יהיו בטווח אפשרי למטרה. סמוך לתחילת התנועה החלה השיירה לספוג אש שנורתה בכינון ישיר ע"י תותחים סוריים ששלטו באש על הציר. הכוח תפס מחסה במחפורות סוריות נטושות שם היו בשטח מת לגבי התותחנים הסוריים. לאחר שירד קצב האש הסורית, הוחלט לנסות שנית. הכלים התחילו לעלות ולהיערך לתנועה שנית על הכביש, נחשפו שנית לתותחני הנ"ט, ספגו ירי נוסף, חזרו ותפסו מחסה. לאחר שדווח, המת"פ פקד לפרוש היכן שאפשר ולירות 10 פגזים לקנה לקצה הטווח. הביצוע היה לקראת דמדומים ולאחריו דילגה הסוללה לאחור. מאחר והיה ברור לו כי מדובר בביצוע שחייב להיעשות, הציע הסמג"ד למת"פ שינסה שנית לבצע בחושך, כי בחסות החשכה יעלו סיכויי ההישרדות של הכוח, אך המת"פ פקד להמתין. הסמג"ד המשיך והציע למת"פ דפוסי פעולה ליליים, והתבקש להמתין. הזמן חלף ולבסוף הפציע השחר. יום שבת ה-13/10/1973. בזחל"ם המנ"א התכנסה קבוצת תכנון שבדקה את השעה האופטימלית לביצוע. תוצאות הבדיקה הועברו ע"י הסמג"ד למת"פ. האישור המפורט התקבל בשבת אחה"צ, בין השאר כי הנושא יתבצע עם חשכה, ע"י כוח מצומצם ובו שני קנים בלבד, יירו 10 פגזים ע"י כל קנה. כמו כן צוותו לכוח שני זחל"מים של אנשי חי"ר מילואים, אלו הגיעו לעמדה של מפקדת הגדוד לקראת אור אחרון. כל חיילי הסוללה התנדבו לאייש את שני הקנים היורים, אך מפקד הסוללה בחר את הצוותים, לאכזבת אנשי הצוותים האחרים, אשר נשארו איתו ועם מפקדת הגדוד בעמדת הסוללה.

שיטת הביצוע>הסמג"ד יוביל את כוח המשימה על הזחל"ם שלו וינווט את הכוח לנקודה שנקבעה. פריסת הקנים והירי צריכים להתבצע בתוך שטח אשר היה בשליטת הצבא הסורי. על הסוללה היה לחדור מעבר לקווים, לירות ולחזור לשטח שבשליטת צה"ל. לשני הקנים נבחרו מטרות שונות לאורך מסלול התעופה. האחד יורה להצטלבות המסלולים והשני קצר ב-500 מטר. שתי משאיות התחמושת אשר ינועו אחרי הקנים, יפרקו ליד שני הקנים את התחמושת הנחוצה ויחזרו לציר עליו יעמדו עם הפנים חזרה. זחל"ם הסמג"ד יצא מהעמדה ויצטרף אליהם. אנשי החי"ר ינועו בסוף השיירה עד לעמדה ושם יתקדמו מעט, יתפרשו לשני צידי הדרך, ויהוו מסך מגן לכיוון מזרעת בית ג'אן אשר בה לפי המשוער היו עדיין כוחות סוריים. עם גמר ההכנות ישבור הסמג"ד את דממת האלחוט ויודיע למת"פ כי הכוח מוכן לירי.

הביצוע
בחשכה התחיל הכוח לנוע לפי הסדר שנקבע, חצה את קו פרשת המים והחל לרדת לכוון מזרעת בית ג'אן. הכניסה לעמדה, הצבת הקנים, הורדת התחמושת וההתייצבות חזרה בסדר התנועה לאחור בוצעו כמתוכנן. הסמג"ד הודיע למת"פ "מוכן" ולהפתעתו קיבל פקודת "המתן". תוך מספר דקות פתחה כל הארטילריה של צה"ל לפקודתו של המת"פ באש לעומק שטח סוריה. הכוח מצא את עצמו כבתוך תיבה מוגנת כאשר מאות פגזים חולפים מעליו, וכאשר קיבל את פקודת ה"אש" איש לא היה יכול לזהות שמתבצע ירי מנקודה זו. הירי בוצע ללא תקלה. התנועה חזרה חסרת אירועים. הסמג"ד מוביל, זחל"מי החי"ר סוגרים, כך חזר הכוח ללא שריטה אל תוך מערך כוחותינו. בשלב זה אין לכוח דיווח על תוצאות הירי.

לסיכום
שבועיים לאחר מכן, לאחר הרבה אש ודם בלחימה בלתי פוסקת, הגיעה ב-23/10/67 הפסקת האש. למחרת פגש הסמג"ד את המת"פ במחנה פילון באקראי. רק אז עלה בדעתו לשאול אם ידועות תוצאות הירי. התוצאות היו פגיעה בשדה התעופה "אל מאזה" כולל מגדל הפיקוח, אשר הפגזות אלו הוציאו את שדה התעופה מכלל שימוש. הפגזת שדה התעופה הוכיחה לסורים כי עיר הבירה שלהם נמצאת בטווח הארטילריה של צה"ל והביאה אותם להסכמה על הפסקת אש.