כיבוש אום כתף

כיבוש אום כתף

שעה 2240 פתחו ששת גדודי התותחנים באש, במשך 20 דקות משתוללת אש עצומה. 6 גדודים ירו בין 3000 ל-4000 פגזים.

אום כתף

רקע ואויב
המערך באום-כתף - אבו-עוגילה חסם את הציר המרכזי בסיני, ציר ניצנה - איסמעיליה, שעבר בתוך רצועה צרה של קרקע נוחה לתנועה בין אזור החולות בצפון לבין הר דלפה בדרום. בצפון - חולות, בדרום - שטח סלעי המבותר ע"י ערוצים עמוקים.
המצרים חפרו שלוש תעלות שאורך כל אחת מהן 4 ק"מ לרוחב כל המתחם. כן נבנו מצדיות ובונקרים רבים, שחלשו על צירי ההתקדמות - כפי שנצפו ע"י המצרים. להגנת מערכת הביצורים הזו הקצו המצרים 4 גדודי חי"ר, 90 טנקים ו-6 גדודי ארטילריה 122 מ"מ ארוך קנה (108 קנים). בכל אחד ממוצבי החוץ הייתה פלוגה אחת. כל הכוח הנותר היה מרוכז בתוך המתחם, כאשר השריון התפרס ע"י התעלה הראשונה, והיה מוגן ע"י חגורת מוקשים ברוחב של 250 מטר. סוללות הארטילריה היו בלב המתחם בין אום-כתף לאום-שיחן.

התוכנית
האוגדה התכוונה לכבוש את מוצבי החוץ כדי שאפשר יהיה לקדם את הארטילריה לטווח יעיל. מתחמי אום-כתף נמצאו מחוץ לטווח, לכן היה צורך לקדם כוחות ארטילריים ניכרים אל תוך השטח שייכבש בתחילת המערכה כדי שיוכלו להנחית אש עזה ומדויקת על הביצורים ולסייע לכוחות שיתקפו בלילה. היה צריך להשתמש בציר נפרד לתנועת הארטילריה. הציר דרב-אל-תורכי, היוצא דרומית לניצנה, נמצא מתאים למעבר רכב גלגלי 4X4. תנועת האגד הייתה באגף ולהבטחה התבקשה תוספת של פלוגת טנקים ומחלקת הנדסה. התוכנית הייתה פשוטה: יורים ריכוזים שלמים במשך חצי שעה על מספר מטרות כהכנה ארטילרית ואחר כך ירי לפני הכוחות המתקדמים. בשעה 08:25 החלו כוחות האוגדה לנוע לכיוון דרום-מערב אל המתחמים אום-כתף ואבו-עוגילה. אחרי כיבוש מוצבי החוץ נעו התותחנים לעמדותיהם. הכניסה לעמדות הייתה מהירה וערכה קצת יותר משעה. מרחב הפריסה היה צפוף, 2-1.5 ק"מ.

טיווח
יעקב יפה, מסו"ל בגדוד "אייל", ששימש כקש"א בגדוד "הבוקעים", נע יחד עם הטנקים וטיווח את כל האגד לאחר הפריסה בעמדות. הייתה סופת חול נוראית שגרמה לקשיים בזיהוי מטרות. התצפית הייתה רחוקה מהיעדים וגם לא שולטת. במאמצים מרובים, הצליח לזהות את המערך. כל גדוד טיווח בנפרד. בגלל תנאי הארות, עבר לטיווח סוללתי בזרחן, מפני שפגזי הנפיץ לא זוהו. לאחר מטח ביקורת דווח למס"ח על סיום הטיווח.

מהלך הקרב
לאחר כיבוש מוצבי החוץ התייצבה חטיבת "אגרוף הברזל" מול המתחם של אום-כתף וקיימה עמו מגע אש רציף, גם כדי להונות את המצרים שצה"ל מתכוון להסתער על המוצב בהתקפה חזיתית. "כוח ניר" התקדם באיגוף עמוק מצפון לכוחות האוגדה בציר קשה ביותר למעבר עד לכביש אבו-עוגילה ושם הציב חסימה.
חטיבת "נחשון" נעה באוטובוסים, קרוב ככל האפשר ליעד, ומשם ברגל בחולות מצפון למתחם והגיעה לקרבת התעלות סמוך לשעה 2230. תוך כדי תנועתה נעזרה החטיבה לצורך ניווט בפגזי זרחן. בשעה 2145 אישר מפקד האוגדה לצנחנים, שהונחתו ע"י מסוקים בעורף המתחם, להתחיל לנוע לביצוע משימותיהם. הכוחות נעו בדיונות הטובעניות, תקפו מספר סוללות ארטילריה וכן כלי רכב שנעו על הכביש. פעילות זאת גרמה לאי סדר אצל האויב.

ההכנה הארטילרית
בשעה 2240 פתחו ששת גדודי התותחנים באש, במשך 20 דקות משתוללת אש עצומה. 6 גדודים ירו בין 3000 ל-4000 פגזים. תפקיד הארטילריה זה בעיקר להרתיע, להשכיב את האויב, לשבור אותו מוראלית, הרעש היה מחריד. החי"ר נכנס לאום-כתף. ההערכה הייתה שיהיו הרבה מאוד הרוגים. הודות לאש הארטילרית היו בחטיבת החי"ר רק כ-10 הרוגים. עם גמר ההרעשה, לפי תוכנית האש, מועברת הארטילריה ליוסף דריזין, הקש"א בגדודו של עופר. האזור רעש ורעד. מכשיר הקשר היה פעיל בלי הרף, ואריק מחכך ידיו: "איזו אש! מעולם לא ראיתי אש כזאת!". בשעה 2315 הפסיקה הארטילריה לירות. ואז פותחים הטנקים באש, והצנחנים מסתערים. הופעלו זרקורים להארת השטח כולו, על מנת לאפשר לטנקים לדייק בפגיעותיהם.

כיבוש המתחם
סמוך לשעה 0100 הושלמה עיקר המשימה של החי"ר. תוך כדי הלחימה פינו אנשי ההנדסה את המוקשים והטנקים של חטיבת "אגרוף הברזל" פרצו לעומק המתחם. בשעה 0600 עברה חטיבה מספר 2 של אוגדת האלוף אברהם יפה אל תוך סיני.

לסיכום
פעם ראשונה שקובצו גדודי חת"ם לשטח פריסת אגד ארטילרי.
פעם ראשונה שהועלה ויושם רעיון של החדרת ארטילריה לעומק, בציר עצמאי, כדי לקצר טווחים, כאשר טנקים של המסתייע הובילו אותם ואבטחו את אזור הפריסה.
הפעלת הכנה ארטילרית בחסותה התקדם החי"ר בבטחה עד טווח בטחון מן היעדים. האש גם סייעה בניווט לחטיבת החי"ר שעשתה עיקוף קשה מצפון דרך החוליות.
הפעלת סיוע קרוב לכוחות וקידומו לפניהם תוך טיהור התעלות.
האוגדה מילאה את המשימות: היא שברה את החוליה המרכזית החשובה בעמוד השדרה של קו ההגנה המצרי.