הפשיטה על משטרת קלקיליה

הפשיטה על משטרת קלקיליה

חיל התותחנים זכה להכרה כזרוע שיש לה כוח ויכולת להשפיע על הלחימה, להשמיד כוחות ולסייע בחילוץ לוחמים ממצבים קשים.

להשמיד כוחות ולסייע בחילוץ לוחמים ממצבים קשים

רקע לפעולה

לאחר מלחמת העצמאות עמדה ישראל בפני בעיות בטחון שוטף קשות וחדשות. כבר בשלהי המלחמה החלה תופעה של הסתננות לשטח ישראל, שהלכה וגברה. אם בתחילה מטרת המסתננים הייתה ליטול רכוש שהשאירו בכפרים שנטשו ולקצור יבול, בהמשך התחלפו מסתננים אלו במסתננים "מקצועיים" שמטרתם הייתה לחדור ולגנוב ציוד ובעלי חיים מישובים ישראלים ולא נרתעו משימוש באמצעים אלימים בעת ביצוע המעשה.
ב-1955 חלה החמרה בתופעת ההסתננות. הוקמה יחידת "פדאיון" פלסטינית ברצועת עזה, שאנשיה קיבלו שכר חודשי וציוד צבאי ותפקידם היה להסתנן על מנת לבצע פעולות רצח, שוד ופעולות איסוף מודיעין עבור הצבא המצרי. בהמשך הופעלו יחידות "פדאיון" גם מירדן. ישראל פעלה נגד ההסתננות בכך שהחלה לייצב את קו הגבול בינה ובין שכנותיה ובנוסף החל צה"ל לבצע פעולות תגמול מעבר לגבול, כתגובה על פעילות ה"פדאיון".
ב-9 באוקטובר 1956 נרצחו 2 פועלים שעבדו בפרדס ליד תל-מונד. כשנתפסו שני חשודים בעוון הברחה ע"י משטרת ירדן והובהר כי הם אכן הרוצחים, הורה מלך ירדן לשחרר אותם כפרס על מעשיהם. בממשלת ישראל הוחלט להגיב בפעולה גדולה כנגד ירדן כאחראית לשילוחם של המרצחים ואשר לא הפיקה לקחים מפעולות הגמול והמשיכה לתמוך בפעולות ה"פדאיון".

תוכנית הפעולה
* התאריך: 10 באוקטובר 1956.
* היעד: משטרת קלקיליה.
* המטרה: א. לכבוש ולפוצץ את היעד, ולהשמיד את הכוח היושב בה.
* ב. הקמת 2 חסימות: חסימה מקומית ע"י כוח זחל"מים לכיוון קלקיליה וחסימה עמוקה ממזרח לחרבת סופין ע"י סיירת הצנחנים.

הכוחות המבצעים
* הכוח העיקרי: גדוד הנח"ל המוצנח (50) בפיקודו של סא"ל מוטה גור.
* שני כוחות עתודה: גדוד הצנחנים של רפאל איתן וכוח צנחנים של איצ'ה ככוח חילוץ (ע"ג זחל"מים) במקרה הצורך.
* סיוע ארטילרי של סוללת תותחי ה-25 ליטראות מגדוד 402 בפיקודו של רס"ן אלכס פרג - שהוצבה בקיבוץ אייל בנוסף לטנקים וזרקורים רבי עוצמה.
* סיוע לא מתוכנן של סוללת תותחי שדה 155 מ"מ נגרר (גדוד 403) אשר נרכשו והגיעו לצה"ל מספר חודשים קודם לכן והיו לתותחי ה-155 מ"מ הראשונים במערך.

מהלך המבצע
בשעה 21:50 הונחתה מכת אש מפגזי תותחי ה-25 ליטראות, כדי "לרכך" את כוחות האויב ולאחר מכן החלה ההסתערות על משטרה קלקיליה. הכוח הירדני במשטרה הושמד והבניין הוכן לפיצוץ. כוחות החי"ר הקימו 2 חסימות:
חסימה מקומית בין תחנת המשטרה לעיר קלקיליה - ע"י כוח זחל"מים וחסימה עמוקה ממזרח לתחנה, לכיוון עאזון - ע"י סיירת הצנחנים. כוח תגבור ירדני החל לתקוף את החסימות וספג אבידות קשות. כוח החסימה קיבל פקודה לנסיגה, ובמהלכה נתקל באש חזקה מצד כוח ירדני נוסף. חייל אחד מהכוח נהרג ורבים נפצעו - ביניהם המ"פ וסגנו - והנסיגה לא יכלה להמשיך כמתוכנן. הכוח הצליח להגיע לגבעה בקרבת מקום, כאשר הכוחות הירדנים החלו לסגור עליו. קצין התותחנים שהיה עם הכוח (קצין התצפית הקדמי- שלמה גודלביץ') מצא בעזרת פנס כיס והמפה שברשותו, תוך שהוא מסתיר את אלומת אור הפנס תחת מעילו, את המיקום המדויק של הגבעה והחל לטווח את סוללת תותחי השדה 155 מ"מ, שהייתה פרוסה כ-13.5 ק"מ מאזור הגבעה. (הכוח ידע שיש סיכוי רב לכך שהפגזים יפגעו בכוח עצמו והסיכון היה גדול מאד).
הקת"ק, שלמה גודלביץ', טיווח את הסוללה בצורה נכונה וקרב את האש לכוחותינו בצורה מבוקרת ויעילה. האש הארטילרית השמידה את הכוח הירדני אשר מנה גדוד חיל רגלים והתפרס מסביב לגבעה ובכך הצילה את פלוגת החסימה מהשמדה. רק לאחר הפעולה התברר גודלו של הכוח הירדני אשר נע במשאיות ועם הגיעו למגע עם החסימה-עבר לתקיפה רגלית.

תוצאות הפעולה
לכוחותינו: 18 הרוגים ו-68 פצועים.
לכוחות הירדנים: מעל 100 הרוגים ו-15 פצועים.
תחנת המשטרה הושמדה.

חיל התותחנים זכה להכרה כזרוע שיש לה כוח ויכולת להשפיע על הלחימה, להשמיד כוחות ולסייע בחילוץ לוחמים ממצבים קשים.
כחצי שנה לאחר הפעולה קיבל קצין התצפית הקדמי, שלמה גודלביץ', את עיטור העוז מהרמטכ"ל.
פעולת קלקיליה הייתה פעולת התגמול הגדולה והאחרונה. שבעה עשר יום אחריה החל מבצע "קדש", שאחת ממטרותיו הייתה חיסול בסיסי ה"פדאיון" ברצועת עזה ובגבול ישראל - מצרים והרתעת המחבלים הערבים שבממלכת ירדן. לימים מבצע שהתפתח למלחמה השנייה של מדינת ישראל, מלחמת "קדש".