מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים

זמן קצר לפני פרוץ הקרבות הוקמה עוצבת התותחנים הסדירה של רמת הגולן, וזו היתה לה טבילת האש הראשונה.

סוללות הגדוד הסדיר פרוסות בתל-פארס

תקופה קצרה לאחר כניסתו של נתי שרוני לתפקיד קתמ"ר פרצה מלחמת יום כיפור.
יום הכיפורים 1973 חקוק בזיכרון הקיבוצי של תושבי מדינת ישראל כיום שחור משחור. ההתקפה על צה"ל החלה על גדות התעלה ובמרומי רמת הגולן כמעט באורח מתואם. עמדות תותחים הותקפו על-ידי צנחנים סורים ברמת הגולן, וכל התותחים ירו בגזרת התעלה. מולם עמדו כוחות קטנים של תותחנים סדירים, וחלפו שעות ארוכות עד לעליית כוחות המילואים לחזית.
בגדוד "נמר" ברמת הגולן לא ישכחו את היום הזה לעולם. סוללות התותחים של הגדוד, שבראשו עמדו סא"ל אריה מזרחי וסרן אורי מנוס, היו פרוסות בעין הסערה. כשהצנחנים הסורים הגיעו למחנה נפח שברמת הגולן, היו סוללות הגדוד הסדיר פרוסות בתל-פארס. בשעה 22.00, כשהשמים השחורים דוממים מעל, נשמע קול זחלים לא מוכרים. היו אלה טנקים סוריים, שהחלו לירות לעבר התותחים המתנייעים של גדוד "נמר".
כעת החל הקרב לחיים או למוות. רס"ן אורי מנוס קיבץ את הגדוד והחל לנוע לעבר עמדות אחוריות. סא"ל אריה מזרחי היה מוצב בחטיבת השריון של אביגדור בן-גל כמפקד סיוע ארטילרי. האש הארטילרית של הסורים היתה קשה ביותר: 153 סוללות סוריות הרעישו את רמת הגולן, כשמולם 11 סוללות ישראליות. הסוללות ירו ודילגו. אלה שנפגעו יצאו מכלל פעולה.
זמן קצר לפני פרוץ הקרבות הוקמה עוצבת התותחנים הסדירה של רמת הגולן, וזו היתה לה טבילת האש הראשונה. בעוצבה היו אמורים להיות גדוד "נמר", גדוד מרגמות כבדות - שתי סוללות מרגמות 160 מ"מ וסוללת 155 מ"מ, גדוד צוערי חת"ם - בקליבר 155 מ"מ, ושתי סוללות בקליבר 175 מ"מ.
במוצאי יום כיפור, כשהקרבות בגזרת רמת הגולן היו בעיצומם, האזינו הקת"קים, שהיו מוצבים על תלי הגולן, לקרב שמתחולל מתחת, וניסו לסייע. כך קרה כשסא"ל אריה שחר, מפקד הסיוע הארטילרי של חטיבת אל"מ יצחק בן-שוהם, החל לסייע באש ארטילרית למוצבי הגולן המותקפים. סוללה מגדוד "הרעם" פרסה מיד והחלה לירות לטובת מוצב 116 הנצור.
והיה הקת"ק הבודד על הר החרמון, 0גן צבי (במבי) איילון, שהותקף על-ידי כוח הצנחנים ה0ורי ומצא שם את מותו. עם תחילת הקרב על החרמון ב-8 באוקטובר 1973 החלו כוחות צה"ל לירות לעבר מוצב החרמון בתרגולת הידועה בשם "אש על כוחותינו" במטרה לפגוע באויב, שתקף באותה עת את החרמון. דומה היה סיפורו של סגן רון חקלאי - קש"א (קצין שיתוף ארטילרי) של גדוד בחטיבת "גולני", וסגן אברהם שניר - קש"א של גדוד שריון בחטיבה 7, שנהרגו במהלך הקרבות של הימים הראשונים. שניר עוטר בציון לשבח של הרמטכ"ל.