תומ"ת M-107 "רומח"/"קרדום"

תעודת זהות

ארץ ייצור: 
ארה"ב
בשימוש בצה"ל מתאריכים: 
1971-1995
קוטר קנה: 
"רומח"- 175 מ"מ; "קרדום"- 203 מ"מ
קצב אש: 
פגז כל שתי דקות
מהירות נסיעה: 
56 קמ"ש
טווח: 
"רומח"- 45 ק"מ; "קרדום"- 17 ק"מ
צוות: 
13 אנשים
שנת ייצור: 
1962
ראש קרב: 
"רומח"-נפיץ, נפיץ טווח מוגדל; "קרדום"- נפיץ ועשן
משקל ראש קרב: 
"רומח"- 65 ק"ג; "קרדום" 100 ק"ג
אודות הכלי: 

תומ"ת "רומח" פותח בארה"ב כמענה לטווחים הארוכים של הארטילריה הסובייטית. נכנס לשימוש בצה"ל בשנת 1971 כאמצעי היחיד שיכול להגיע בטווחים לעמודת סוללות הנ"מ של הסורים והמצרים. בצה"ל פותחה עבורו תחמושת מיוחדת אשר הגדילה את טווח הכלי בצורה משמעותית. ה"רומח" השתתף ב"מלחמת יום הכיפורים" (1973) ברמת הגולן ובסיני.
הישג מרכזי של ה"רומח" היה ירי על שדה התעופה של דמשק בעת המלחמה, פעולה שהבהירה לסורים שדמשק נמצאת בטווח האש של הארטילריה הישראלית ובכך זירז את סיום המלחמה.
הייתה אפשרות להחליף את הקנה לקנה בקוטר 203 מ"מ ולבצע כך ירי מדויק לטווחים קצרים. במהלך "מלחמת יום הכיפורים" (1973) קני ה"רומח" הוסבו לקנים בקוטר 203 מ"מ משום שהתחמושת הרגילה נגמרה בעת הלחימה. כלי זה נקרא "קרדום".
ב"מלחמת שלום הגליל" (1982), ירו תותחי "קרדום בירי בכינון ישיר להריסת ביצורים שבנו המחבלים בלבנון.