אלמגור-תל מוטילה

אלמגור-תל מוטילה
קרב תל מוטילה(2-6.5.51)
דרכי הגעה לאנדרטת תל מוטילה
המקום נגיש לכל. מושב אלמגור מצפון לכנרת, הגעה מכביש מספר 8277. ההנצחה סמוך לבית הקברות במזרח המושב.
מטבריה. האנדרטה בצד ימין,סמוך לבית הקברות..

.רקע כללי במדינה

  • הוקמה התעשייה האווירית.
  • חוק שירות מילואים -  תגמולים.
  • הוקמה הוועדה לאנרגיה אטומית.
  • נפטר יצחק שדה.
  • איסר הראל ראש "המוסד"
  • ייבוש אגם החולה
  • הרחבת ערוץ הירדן משני עבריו ע"י הקק"ל. כתוצאה מכך החלו הסורים לירות על העובדים.
  • בעקבות ירי הסורים פונו תושבי בפרים ערביים באזור המפורז והועברו לגליל,
  • בהסכם שביתת הנשק 'שראל סוריה (1949) נקבע שטח מפורז ליד הירדן לאורכו, בקרבת שפך הירדן וממזרח לתל-מוטילה. בהיעדר ישובים ישראליים באזור נהפך לשטח הפקר.
  • הסורים נהגו לחדור לסביבת כורזים בלי הפרעה ומפעם לפעם נשארו סיוריהם למשך הלילה. האזור נראה חשוב להם, מאחר שהיה היחיד ממערב הירדן שממנו אפשר לשלוט על השטח הסורי.

רקע צה"לי- "מה צה"ל עשה באותה תקופה" (באופן כללי)

  • ירדן משתלטת על האזור המפורז (בשליטת ישראל) בחמת גדר (אל-חמה) ומעבירה אותו לידי סוריה.
  • מארב סורי תוקף סיור של משמר הגבול והורג 7 שוטרים. מאז ועד מלחמת .ששת הימים, אין גישה לישראל לאזור חמת גדר.
  • ישראל הפגיזה את אל-חמה כתגמול על רצח השוטרים,. מועצת הביטחון מגנה את ישראל בעקבות ההפצצה. שר החוץ, משה שרת, התנצל.
  • פורק חיל המדע.
  • הוקם גדוד השלחין של הנח"ל (907)
  • מרדכי מקלף – רמטכ"ל

חת"מ בקרב

  • הסורים ירו בתותחים ומרגמות ותחילה העמידו מולם פלגה של מרגמות כבדות 120 מ"מ. לאחר מנן הוגדל כוח האש של התותחנים.
  • מטרה
    • סיוע ישיר לחטיבת "גולני".
    • *"נפנוף" הצלפים מן המחילות.
    • *אש נ"ט לארטילריה הסורית.
  • סד"כ
    • גמ"כ "הרעם" - גדוד 334  120 מ"מ מ"י - הגדוד האורגאני של חטיבת "גולני".
  1. קרב תל מוטילה
    לאחר סיום מלחמת העצמאות נקבעו בשנת 1949, בהסכמי שביתת הנשק, שטחים מפורזים ממזרח לירדן ולכנרת - בהם אסורה פעילות צבאית. בראשית חודש מאי 1951 נכנסו חיילים סורים בלבוש אזרחי אל השטח המפורז באזור כורזים הסמוך לכאן, שטח בריבונות ישראל, והשתלטו על שלוש גבעות אשר חלשו על הכביש מטבריה צפונה. בין הגבעות - תל מוטילה (גבעת קלע), שעליו האנדרטה. בימים הבאים, כ"ו עד ל' בניסן תשי"א (2 עד 6 במאי 1951), התפתח במקום קרב קשה בין הסורים ליחידה מגדוד מילואים 34 וכוחות גדוד 13 של חטיבת גולני. בחלקו האחרון של הקרב השתתפו גם מטוסי חיל האוויר ובסופו הצליחו כוחות צה"ל להשתלט מחדש על שלוש הגבעות. האנדרטה מנציחה את 41 הנופלים בקרבות אלו.
    בתחילה הציב צה"ל רק פלגה של מרגמות כבדות 120 מ"מ. מאוחר יותר הוכנס כל גדוד "הרעם" למערכה. בפעולה זאת ביצע הגדוד מסך אש קרוב מאד ללוחמים. פעולה מדויקת נדרשה מן התותחן בכל הדרגים, להצליח לסייע לכוחות המסתערים.
    הלקח המרכזי של החיל, אשר נלמד בקרב הזה על חיל התותחנים להשתתף יותר בפעולות התקיפה, עם כוח גדול יותר של מרגמות ותותחים, שיהיה מצויד במרעומי  רסיקי אויר.
    סיכום
    1. גזירות פוליטיות שלא רצו לסבך את ישראל בירי תותחנים,גרמו לא פעם לתותחנים הרגשה כי דחקו אותם הצידה ולא נתנו להם לבטא את יכולת הנשק שלהם
    2. לאחר קרב תל-מוטילה שונתה ההתייחסות אל הארטילריה. החי"ר והשריון לא ששו לבצע פעולות תגמול ותקיפה ללא השתתפותו של היל התותחנים. לקחי הקרב לימדו כיצד יש להיערך באופן נכון, איזו רמה יש לדרוש מהתותחנים ומה יש להפיק מאש ארטילרית מרוכזת.
    3.חלק מותיקי משתתפי הקרב ציינו כי האש הארטילארית של גדוד הרעם נדרשה עד כדי דרישה של "אש על מוצבנו" ורק באמצעות אש זו נסוגו הסורי מהתל.